
מהו אנטרופיון?
העפעפיים שלנו מאפשרים לנו לפתוח ולסגור את העיניים, ובנוסף הם מסייעים להגן על עינינו: באמצעותם אנחנו יכולים לסלק מהעין גופים זרים, וגם לשמור על רמה קבועה של לחות, המונעת מהקרנית להתייבש. באופן נורמלי, העפעף העליון והעפעף התחתון נסגרים בחוזקה, וכך מעניקים לעיניים שלנו את ההגנה הדרושה להן. אולם במקרים מסויימים, רקמת החיבור, הגיד או שרירי העפעף נחלשים – וכך קצה העפעף מתקפל אל תוך העין פנימה וגורם לשפשוף של הקרנית. מכיוון שהעיניים שלנו כבר לא נסגרות באופן תקין, הדבר גורם לגירוי לחמיתי , יובש בעיניים, עקצוץ, ייצור מוגבר של דמעות, ולעתים אף לתחושה של גוף זר בעין ולכאבי עיניים. המצב הזה, שבו העפעף מופנה כלפי פנים העין, נקרא בשפה עממית "ריסים הפוכים". בעברית תקנית הוא מכונה סתרוּת, ובשפה המקצועית הוא מוכר בשם אנטרופיון (Entropion). מעבר לבעיה האסתטית שבעפעף מקופל פנימה, במצב של אנטרופיון שאיננו מטופל, הריסים – במקום להגן על העין מפני אבק וחדירת גורמים זרים – עלולים לפצוע את הקרנית, לגרום לזיהום ולהותיר עליה צלקות.
מהם הגורמים לאנטרופיון?
אנטרופיון בדרך כלל נגרם כתוצאה מתהליכי זקנה טבעיים, אולם ישנם גורמים נוספים:
- פגם מולד
- התפתחות של מחלות שונות, כגון דלקת בעצב החיצוני של הפנים, גרענת( CHLAMYDIA ) , דלקת של לחמית העפעף ומחלות עיניים אחרות
- חבלה בעיניים או ניתוח עפעפיים
אנטרופיון מופיע בעפעף התחתון במרבית המקרים, ויכול להופיע בעין אחת או בשתיהן.
פרט לטיפול שמקל על הסימפטומים (וכולל הזלפה של "דמעות מלאכותיות" שמסייעות לתהליכי הסיכה של העין) – הטיפול הידוע היעיל היחיד לבעיה כיום הוא ניתוח. הגישה הנוכחית ברפואה קובעת שיש לבצע את הניתוח כמה שיותר מוקדם, במטרה למנוע סבל מיותר מהמטופל ונזק עתידי לעין.
איך מתבצע ניתוח אנטרופיון?
ניתוח אנטרופיון נחשב לניתוח קל וקצר האורך כחצי שעה ומבוצע לרוב באשפוז יום, שאיננו דורש שהות בבית החולים מעבר לזמן הניתוח. קיימות כמה טכניקות לביצוע הניתוח, כמו LATERAL TARSAL STRIP ו BICK PROCEDURE הנבדלות זו מזו במעט (מספר שונה של חתכים, במיקום שונה וכדומה), והבחירה בהן תלויה, בין היתר, בסוג האנטרופיון של המטופל, במידת החומרה וההתפתחות שלו וכן בניסיונו של המנתח בכל אחת משיטות הניתוח.
טכניקת קוויקרט (Quickert procedure) לא דורשת שימוש בסכין, ובמהלכה מניח רופא העיניים כמה תפרים מהודקים במקום, שגורמים לעפעף לחזור למנח הרגיל שלו. זוהי הטכניקה הכי פחות פולשנית, שמתאימה למטופלים שאינם מעוניינים בניתוח, אולם זו גם הטכניקה שבה סיכויי הישנות האנטרופיון הם הגבוהים ביותר. במרבית המקרים משתמש מנתח העיניים בטכניקה יותר פולשנית, שדורשת חתך קטן (ברוחב של כ-1 ס"מ), שמבוצע בחלק הצידי של העין, בעפעף שדורש תיקון (במרבית המקרים – העפעף התחתון). דרך החתך הוא מקצר את הגיד שבאזור ומהדק אותו – כך שהעפעף יחזור למקומו האנטומי. לאחר הטיפול בעפעף מפעיל רופא העיניים לחץ קל על המקום, כדי למנוע בו דימומים, וסוגר את החתכים שפתח באמצעות תפרים. לאחר מכן המקום נחבש בפד גזה, והחולה משוחרר לביתו.
באיזו הרדמה מבוצע ניתוח אנטרופיון?
ניתוח אנטרופיון מבוצע לרוב בהרדמה מקומית או בטשטוש קל.
סיכונים אפשריים בניתוח אנטרופיון
ניתוח אנטרופיון נחשב לניתוח קל ועם אחוז מינימלי של סיבוכים. חרף זאת, ככל פעולה כירורגית, הוא טומן בחובו כמה סיכונים הכוללים דימום, חבלה, זיהום וכאב. סיבוכים שקשורים לעין כוללים שריטות בקרנית וזיהום. סיבוך נדיר הוא כיב בקרנית corneal ulcer)) ודורש פנייה מיידית לרופא עיניים.


