צרו קשר

אקו לב ילדים

באר שבע

רמת החייל

היכן מבצעים את הבדיקה?

<h2 style="direction: rtl; text-align: right;" dir="rtl">מהי בדיקת אקו לב בילדים?</h2>
<p style="direction: rtl; text-align: right;" dir="rtl">בדיקת אקו לב בילדים נועדה לאיתור בעיות אפשריות בתפקוד הלב. ילדים עד גיל 18 המופנים לאקו דופלר, יגיעו לבדיקת קרדיולוג ילדים + אקו לב. הקרדיולוג יבצע למטופל/ת בדיקת אקו לב ובסיומה יעניק ייעוץ ראשוני ובסיסי להורים.</p>
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">מה חשוב לדעת לפני?</h2>
<p style="text-align: right;" dir="rtl"><strong> </strong>ניתן להתקבל לבדיקת אקו לב ילדים רק מתחת לגיל 18</p>
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">הרדמה, טשטוש ואלחוש?</h2>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">אין צורך בהרדמה או טשטוש לפני הבדיקה</p>
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">התאוששות, החלמה ושיקום?</h2>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">מיד לאחר הבדיקה ניתן לחזור לשגרה.</p>

אקו לב ילדים 

<p style="direction: rtl;">התחום מספק שירות מקיף למבוטחי קופות החולים מכבי, וחלק מהשירותים ניתנים באמצעות טופס 17 גם למבוטחי מאוחדת ולאומית.</p>
<p style="direction: rtl;">יש להגיע עם הפניה מהרופא המטפל בקופת החולים. בדיקות נוספות ניתן לבצע במערך באופן פרטי או דרך חברות הביטוח.</p>
<p style="direction: rtl;">&nbsp;</p>
<p style="direction: rtl;">&nbsp;</p>

אולי מעניין אותך גם

הולטר לב

צנתור לב טיפולי

אקו לב במאמץ

החלמה מניתוחי לב בבית

בדיקות אבחון

מרפאות מומחי לב

צנתורים

צנתורים: צנתורי לב, קוצבים, הפרעות קצב

קרדיולוגיה ילדים 

ניתוחי לב

ניתוחי לב - חזה

עוד בתחום הלב

מידע שימושי

קרדיולוג ילדים עוסק בעיקר במומי לב מולדים, אשר נמנים על המומים השכיחים וחלקם מאובחנים עוד במהלך ההיריון. 

אקו לב ילדים  |אסותא

eco_cardio_children

<p style="direction: rtl;">אנו משתמשים בעוגיות לצורך תפעול האתר, ניתוחים ופילוחים סטטיסטיים, שיפור השירות והתוכן המוצג באתר וכן לצורכי פרסום והצגת <a href="https://www.assuta.co.il/privacy_policy/"><strong>מדיניות פרטיות.</strong></a> למידע נוסף אנא ראו במדיניות הפרטיות של אסותא.</p>

לא מצאת תשובה? רצית לדעת משהו נוסף בנושא?

רצית לדעת משהו נוסף בנושא ?

<div style="text-align: right;"><strong>פרופ' שלמה מטצקי מומחה בקרדיולוגיה ורפואה פנימית, בכיר במערך הקרדיולוגיה של אסותא, משיב לשאלות שמטרידות את כולנו באשר לנזק שעלול נגיף הקורונה לגרום ללב.</strong></div>
<div style="text-align: right;">
<h2>ידוע היום שהקורונה גורמת לנזק לבבי. מה סוג הפגיעה והשלכותיה?</h2>
בניגוד למה שסברנו עם פרוץ המגפה, שווירוס הקורונה גורם בעיקר לפגיעה קשה בריאות, היום ידוע שהווירוס עלול לגרום גם לפגיעה לבבית קשה, במספר אופנים. הצורה הפחות שכיחה אך זו שעלולה להיות קשה ביותר, הינה דלקת קשה וסוערת בשריר הלב, כנראה מחדירת הוירוס לשריר הלב עצמו.<br />צורת הפגיעה השכיחה ביותר הינה כתוצאה מפגיעה בשריר הלב כתוצאה מהסערה הדלקתית ("סערת הציטוקינים"). צורה שכיחה נוספת לפגיעה לבבית שניתן לראות בחולי קורונה קשים, הינה פגיעה בתפקוד החדר הימני כתוצאה של עלית לחץ הדם הריאתי במקביל לתסחיף ריאתי ו / או תסנינים ריאתיים והפוקסיה.<br />
<h2>מי נמצא בקבוצת סיכון לפגיעה לבבית כתוצאה מקורונה?</h2>
במחקרים רבים נמצא כי הפגיעה הלבבית וחומרתה קשורים בעוצמת הסערה הדלקתית. בנוסף ידוע כי קיום מחלת לב ברקע כמו גם השמנת יתר, סוכרת ויתר לחץ דם קשורים בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת קורונה קשה ו / או תמותה ממנה. מחקר שנערך בנושא הראה כי בחולים עם מחלת לב קודמת, שיעור הפטירה היה מעל 60%, בעוד שבחולים ללא מחלת לב קודמת התמותה היתה נמוכה מ-10%.<br />
<h2>האם ניתן למנוע נזק לבבי מהקורונה?</h2>
נושא הטיפול התרופתי הניתן לחולים קרדיאליים בזמן המגפה עבר מהפך. בתחילת המגפה הועלה חשש, כי חולים המטופלים בתרופות שכיחות ממשפחת מעכבי ה- ACE עלולים לסבול מסיכון מוגבר ממחלת קורונה קשה. מדובר בתרופות הנמצאות בשימוש נפוץ בחולי לב וחולים עם יתר לחץ דם. הבסיס לחשש היה מאחר שהוירוס נקשר לרקמות הגוף כולל לריאות, כלי הדם והלב באמצעות קולטנים, שרמתם עלולה להיות מושפעת מתרופות אלו. כיום ברור כי לא רק שתרופות אלו לא מחמירות את המחלה, אלא יש הטוענים שיש לתת אותן לחולים במחלה קשה. מאחר שחולי לב נמצאים בסיכון מוגבר, קיימת המלצה מפורשת דווקא בזמן מגפת הקורונה להקפיד הקפדה יתרה על נטילת התרופות, איזון לחץ הדם והסוכרת וטיפול מוקדם ותכליתי בכל חשד להחמרה במחלת הלב.</div>
<div style="text-align: right;">
<h2>האם הגיל הינו גורם מרכזי בסיכון להתפתחות מחלת הקורונה?</h2>
הגיל הוא אכן גורם מרכזי בסיכון להתפתחות מחלת קורונה קשה ועמה פגיעה לבבית. יתרה מכך, מאחר שקיום קודם של מחלת לב מהווה גורם סיכון להתפתחות פגיעה לבבית קשה והשכיחות של מחלת לב עולה עם הגיל, ברור שחולים מבוגרים נמצאים בסיכון מוגבר למעורבות לבבית. יחד עם זאת ובעיקר בגל הנוכחי, אנו פוגשים חולים בשנות השלושים והארבעים ואף נערים שלוקים בדלקת קשה מאד בשריר הלב.<br />
<h2>האם הנזק הלבבי עלול לפתח מחלת לב כלשהי לטווח ארוך?</h2>
"תסמונת פוסט (שלאחר) קורונה" או בשמה האחר "קורונה ארוכת טווח" היא במידה רבה עדיין בגדר תעלומה. אנו יודעים היום, כי באחוזים ניכרים חולי קורונה גם לאחר שהוגדרו כמחלימים, ממשיכים לסבול מתסמינים. בין התסמינים השכיחים - ירידה בסבילות למאמץ, קוצר נשימה במאמץ, כאבים בחזה ודפיקות לב מואצות. תסמינים אלה מעוררים פעמים רבות חשש, כי הם מעידים על פגיעה לבבית. ואכן במספר מחקרים שפורסמו לאחרונה דווח על פגיעה דלקתית בשריר הלב שבועות ארוכים לאחר החלמה ממחלת קורונה. לכן, כיום מוקמות יותר ויותר מרפאות ייעודיות למעקב וטיפול במחלימי קורונה. </div>
<div style="text-align: right;"> </div>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">ליצירת קשר וזימון תורים<span> </span><a href="/contact_us_lobby/" title="Contact us">לחצו כאן</a> </p>

בניגוד למה שסברנו עם פרוץ המגפה, שווירוס הקורונה גורם בעיקר לפגיעה קשה בריאות, היום ידוע שהווירוס עלול לגרום גם לפגיעה לבבית קשה, במספר אופנים.

איך לא לוקחים את הקורונה ללב? | אסותא

heart_assuta_ishi

ערוץ הכתבות מעולמות הבריאות 

אנו שמחים להציע לכם מגוון כתבות מעולמות הבריאות הנכתבים ע"י מיטב מומחי אסותא. לקריאת הכתבות היכנסו.

את תכניות ערוץ דוק כבר הכרתם ?

כתבות מעולמות הבריאות

article-channel

איך לא לוקחים את הקורונה ללב?

מנהלת תחום מיפויי לב באסותא מרכזים רפואיים

פרופ' טלי שריר

פרופ'

<p style="direction: rtl;">בין אם אתם בסיכון למחלת לב ובין אם לא – בדיקת מיפוי לב חדשנית ומתקדמת באסותא יכולה לספק תמונה מקיפה על מצב הלב שלכם ולהציל חיים. פרופ' טלי שריר, מנהלת תחום מיפויי לב באסותא מרכזים רפואיים, על שיטות האבחון החדשניות בעולם.</p>

בין אם אתם בסיכון למחלת לב ובין אם לא – בדיקת מיפוי לב חדשנית ומתקדמת באסותא יכולה לספק תמונה מקיפה על מצב הלב שלכם ולהציל חיים. פרופ' טלי שריר, מנהלת תחום מיפויי לב באסותא מרכזים רפואיים, על שיטות האבחון החדשניות בעולם.

מיפוי לב חדשני באסותא יכול להציל את חייכם |אסותא

Innovative heart mapping

אנחנו באסותא שמחים להציע לכם מגוון פודקאסטים מרופאים מומחים בתחום הבריאות. האזינו לפודקאסט בריאות.

ערוץ הפודקאסטים של אסותא

podcast_channel

מיפוי לב חדשני באסותא יכול להציל את חייכם

מנהל תחום קרדיולוגיה, אסותא מרכזים רפואיים

פרופ' גד קרן

<p style="direction: rtl;">פרופ' גדי קרן, מנהל תחום קרדיולוגיה, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתו בנושא אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול</p>

פרופ' גדי קרן, מנהל תחום קרדיולוגיה, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתו בנושא אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול

אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול/פרופ' גדי קרן |אסותא

Heart disease that has become epidemia

וובינרים - צפו בהרצאות בעולמות הבריאות 

באסותא, אנו שמחים להציע לכם מגוון הרצאות מרתקות על עולמות הבריאות. צפו בוובינרים כאן.

באסותא, אנו שמחים להציע לכם מגוון הרצאות מרתקות על עולמות הבריאות. מיטב המומחים מדברים על בריאות, איכות חיים, מחלות, מניעתם ועוד. צפו בוובינרים כאן.


וובינרים - הרצאות מרתקות על עולמות הבריאות | אסותא 

webinar_channel

ערוץ ההרצאות המרתקות של אסותא 

אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול

רופאה מומחית בקרדיולוגיה ומנהלת רפואית של מערך הלב, אסותא רמת החייל

ד"ר מיטל רופא שמואל

ד"ר

<p>ד"ר מיטל רופא שמואל, קרדיולוגית מומחית, מנהלת רפואית של מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה על התקף לב, כחלק מסדרת וובינרים מיוחדת לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג</p>

ד"ר מיטל רופא שמואל, קרדיולוגית מומחית, מנהלת רפואית של מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה על התקף לב, כחלק מסדרת וובינרים מיוחדת לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג

אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב | אסותא 

Heart_attack

אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב

<div class="page-title-wrap">
<h2 class="page-title" style="direction: rtl;">מדוע בכלל לטפל?</h2>
</div>
<div class="main-zone-wrapper">
<div class="article-section clearfix">
<div style="direction: rtl;">בניגוד לאבחנות רפואיות משנות חיים, כמו חלילה "לקית בסרטן", האבחנה של יתר לחץ דם נוטה לחלוף פעמים רבות מעל ראשי המטופלים, וזוכה להתעלמות מצדם.</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;">ומה הפלא? ללחץ דם גבוה אין סימנים, הוא לא גורם לכאב או לכל תחושת אי נעימות או אי נוחות, אין למחלה הזאת השפעה מידית, מי בכלל רוצה לקחת תרופות, ונו, באמת... גיל 70 הרי כל כך רחוק. "הכול יהיה בסדר", חושבים, "לי זה לא יקרה".</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;">אבל תשאלו כל בן 70, הזמן עובר מאוד מהר וגם הגיל הזה יגיע, מהר מהצפוי. הרפואה המודרנית מאפשרת היום לרוב רובם של הסובלים מלחץ דם גבוה להיות מאוזנים, לא תמיד חייבים תרופות - והרווח שטמון בכך הוא עצום. למעשה, הכי גדול שאפשר: חיים בריאים.</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;"><img src="https://www.assuta.co.il/files/1-Fotolia_56161931_S_615x410.jpg" border="0" alt="בדיקת לחץ דם" title="בדיקת לחץ דם"></div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div>
<p style="direction: rtl;">ולמה סתם לדבר במילים כשאפשר לעבור למספרים? אז ככה: כל עלייה של 20 מ"מ כספית בלחץ הסיסטולי, זה שנמדד בזמן שהלב מתכווץ ומזרים דם לגוף (שאמור להיות 120 - נניח עלייה קלה ל-140) מכפיל את הסיכון לאירוע קרדיו-וסקולרי. אירוע כזה, בשפה פשוטה יותר, יכול להיות התקף לב, שבץ מוח, שבץ בעין, חסימת עורקים לאיברים חשובים אחרים ופגיעה בהם עד כדי אי-תפקוד. כך גם כל עלייה של 10 מ"מ כספית בלחץ הדיאסטולי, שנמדד בזמן מנוחת הלב (90 במקום 80, למשל). וזה עוד לפני שדיברנו על המחלות האחרות שמאוד אוהבות להתפתח בנוכחות יתר לחץ דם, כמו קרע באבי העורקים היורד, מחלת כליות כרונית שעלולה לחייב טיפולי דיאליזה מפרכים וגם דמנציה וסקולרית (סוג של אלצהיימר שנובע מפגיעה בכלי הדם).</p>
<p style="direction: rtl;">במילים אחרות: טיפול ביתר לחץ דם מונע תחלואה, מאריך חיים ומשפר את איכותם. ככל שמתחילים אותו מוקדם יותר - כך מונעים יותר נזק ומצליחים לשמור על העורקים גמישים במידה הרצויה.</p>
</div>
</div>
<div class="article-section clearfix">
<h2 class="article-title" style="direction: rtl;">היכן ואצל מי לטפל?</h2>
<p style="direction: rtl;">רופא המשפחה הוא כתובת מצוינת להיבדק ולהתחיל אצלו טיפול. איזון יתר לחץ דם היא אחת המיומנויות הקליניות שרוב רובם של רופאי המשפחה בקופות החולים יודעים לבצע היטב, והם יכולים לא רק לתת מרשמים לתרופות - אלא גם להנחות את המטופל בכל הקשור להרגלי חיים נכונים יותר שיכולים לסייע להפחתת לחץ הדם, למשל להציע סדנאות של הקופה להפסקת עישון, תרופות ייעודיות לכך וכך הלאה.</p>
<div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;מכיוון שלתזונה שלנו יש השפעה משמעותית על לחץ דם (בייחוד בשלבים הראשונים של המחלה), ניתן להיעזר גם בתזונאי/ת קליני/ת כדי להרכיב תפריט שהוא לא רק כזה שהוכח כמסייע להפחתת לחץ דם, אלא גם משהו שמתאים להרגלי האכילה ולהעדפות התזונתיות של המטופל. שירות של תזונאית קלינית זמין בכל קופות החולים.</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;"><img src="https://www.assuta.co.il/files/2-Fotolia_46908930_S_615x410.jpg" border="0" alt="פעילות גופנית" title="פעילות גופנית"></div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
</div>
<p style="direction: rtl;">פעילות גופנית סדירה אף היא הוכחה כתורמת לשיפור ואיזון ערכי לחץ הדם (וזאת מעבר לתרומתה המוכחת לבריאות בתחומים נוספים). חלק מן המטופלים מצליחים לגייס מספיק משמעת עצמית כדי לבצע הליכות קבועות בפארק או אימון אירובי אחר בצורה סדירה. אלו שמתקשים בכך, יוכלו להפיק תועלת ממפגש עם מאמן כושר, שילווה אותם בפעילות או ינחה אותם בפגישה חד-פעמית שבה יותאם להם האימון האידיאלי עבורם ותתוכנן תוכנית אימונים מדורגת. בחלק מקופות החולים ניתן כיום לקבל מאמן אישי בהנחה משמעותית.</p>
<p style="direction: rtl;">אם עברו כמה חודשים שבהם חרף הכושר, התזונה או התרופות, לחץ הדם "עומד במריו" ונותר גבוה - מקובל לפנות לרופא מומחה ליתר לחץ דם. רופא כזה הוא מי שסיים התמחות ברפואה פנימית, ולאחר מכן התמחות-על בלחץ דם. רופאים כאלו קיימים בכל הקופות ונמצאים גם בכל בית חולים גדול, במכון מיוחד או יחידה ייעודית שמוקדשים לנושא (פעמים רבות בשילוב מכון נפרולוגי, וזאת בשל הקשר ההדוק בין לחץ דם לכליות). למכון ליתר לחץ דם ניתן להגיע עם טופס 17.</p>
<p style="direction: rtl;">היתרון הגדול של המכון ושל הרופאים שעובדים בו הוא רמת המומחיות הגבוהה והניסיון הגדול שיש להם בטיפול בבעיה: גם האבחון יהיה מעמיק יותר וגם הטיפול יהיה מקצועי יותר מאשר אצל רופא המשפחה. התייעצות איתם טובה לכולם, אך קריטית בייחוד לחולים בסיכון גבוה (אחרי התקף לב או שבץ, חולים סוכרתיים, חולים עם בעיית כליות, נשים בהריון וכדומה) שלא מצליחים לאזן את לחץ הדם שלהם, או כאלו שמעוניינים, מראש ומלכתחילה, להיות מטופלים בידי מומחים לתחום.</p>
</div>
<div class="article-section clearfix">
<h2 class="article-title" style="direction: rtl;">קו ראשון: שינוי הרגלי חיים</h2>
<div style="direction: rtl;">אימוץ הרגלי חיים בריאים ונכונים מומלץ, כמובן, לכולם, אולם בייחוד למי שאובחן עם קדם יתר לחץ דם (כך ייתכן שהוא יוכל למנוע את החרפת המחלה), ולמי שסווג כבעל מחלת יתר לחץ דם קלה, כניסיון טיפולי לפני שעוברים לתרופות (גם מי שמטופל תרופתית יוכל להפיק מכך תועלת,אולם לא במקום התרופות אלא רק כטיפול משלים, בנוסף להן).</div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">בהתאם לציווי הרפואי Primum Non Nocere ("קודם כל אל תזיק"), מעדיפים הרופאים תמיד ללכת מן הקל אל הכבד, ולא להשתמש בתרופות לטיפול במחלה אם אפשר להשיג את אותן תוצאות באמצעות שינוי הרגלי חיים (בעיקר, אבל לא רק, תזונה וספורט). אורח חיים בריא, בהקשר של איזון לחץ דם, כולל את הרכיבים הבאים:</div>
<ul>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">פעילות גופנית אירובית סדירה - לפחות 30 דקות ביום, 5 ימים בשבוע.</li>
<li style="text-align: right;">
<div style="direction: rtl;">צמצום צריכת המלח.</div>
</li>
<li style="text-align: right;">
<div style="direction: rtl;">תזונה בריאה - כולל ירקות, פירות ומוצרי חלב דלי שומן.</div>
</li>
<li style="text-align: right;">
<div style="direction: rtl;">הפחתת משקל.</div>
</li>
<li style="text-align: right;">
<div style="direction: rtl;">הפחתת צריכת אלכוהול.</div>
</li>
<li style="text-align: right;">
<div style="direction: rtl;">הפסקת עישון.</div>
</li>
<li style="text-align: right;">
<div style="direction: rtl;">הימנעות מתרופות המעלות לחץ דם כמו תרופות נוגדות-דלקת וגלולות למניעת הריון.</div>
</li>
</ul>
<p style="direction: rtl; text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p>
<div style="direction: rtl;"><img src="https://www.assuta.co.il/files/3-Fotolia_6714453_S_615x435.jpg?width=589&amp;height=416&amp;mode=max" border="0" alt="תזונה וספורט לאיזון לחץ דם" title="תזונה וספורט לאיזון לחץ דם" width="589" height="416"></div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div>
<div>
<h3 style="direction: rtl;"><strong>פעילות גופנית</strong></h3>
<p style="direction: rtl;">אין צורך להפוך בתוך יום מ"בטטת כורסה" לאצן אולימפי. מומלץ לבצע אותה במתינות, על פי סרגל מאמצים ובייעוץ עם הרופא המטפל ומאמן כושר.</p>
<p style="direction: rtl;"><strong>תזונה</strong></p>
</div>
<div>
<p style="direction: rtl;">מומלץ שתהיה עשירה באשלגן ודלה במלח (עד 4 גרם ליממה). קיים תפריט ייעודי בשם DASH שהוכח כמפחית לחץ דם. מומלץ להיעזר בדיאטנית קלינית לצורך בניית התפריט.&nbsp;</p>
</div>
<div>
<h3 style="direction: rtl;"><strong>הפסקת עישון</strong></h3>
<p style="direction: rtl;">קיימות כיום דרכים רבות המאפשרות למי שרוצה בכך להיגמל משאיפת טבק. הרווח של הפסקת עישון אינו מתבטא רק בירידת לחץ דם, אלא בהפחתת הסיכון למחלות קטלניות רבות - בראשן מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ושורה של סוגי סרטן. כל קופות החולים מציעות סבסוד על תכשירים להפסקת עישון וכן סדנאות ייעודיות לגמילה מניקוטין.</p>
</div>
</div>
</div>
<div class="article-section clearfix">
<h2 class="article-title" style="direction: rtl;">קו שני: תרופות</h2>
<div style="direction: rtl;">הרופא יתחיל בטיפול תרופתי אצל מטופל שערכי לחץ הדם שלו גבוהים, אצל אחד שביצע שינויים באורח החיים אך הם לא הורידו את לחץ הדם לרמות מספיקות, ואצל מטופל שיש לו רמות גבוליות של לחץ דם שלכאורה לא בהכרח מחייבות טיפול - אך הוא נמצא בסיכון יתר (למשל: חולה סוכרת או מטופל שעבר התקף לב או אירוע מוחי).</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;">כאשר מתחילים בטיפול נקבעים ערכי המטרה שלו. לדוגמה: מטופל עם לחץ דם של 160/92 וללא גורמי סיכון - ייתכן שיעד של 135/85 יהיה מספק עבורו, על פי הרופא שלו. ככל שגוברים גורמי הסיכון (מחלות כמו סוכרת, בעיות לבביות, שומנים בדם, רקע משפחתי וכדומה) - כך הנטייה היא לקבוע יעד יותר שאפתני ולהוריד את לחץ הדם באופן יותר אגרסיבי, בדרך כלל לרמה של 130/80.</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;"><img src="https://www.assuta.co.il/files/4-Fotolia_54405732_S_615x515.jpg?width=505&amp;height=423&amp;mode=max" border="0" alt="תרופות לבורדת לחץ דם" title="תרופות לבורדת לחץ דם" width="505" height="423"></div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div>
<p style="direction: rtl;">למרבה הצער, בניגוד לתחומים אחרים (למשל ויאגרה לטיפול באין אונות), טרם נתגלתה או הומצאה "גלולת לחץ הדם". במקום זאת קיימות כיום יותר כ-5 קבוצות של תרופות שונות, שכל אחת מהן פועלת במנגנון אחר וכולן מסייעות במאמץ משותף לאיזון לחץ הדם. התרופות מותאמות אישית לכל מטופל וניתן כמובן להחליף אותן אם הן לא משיגות את המטרה או גורמות לתופעות לוואי שהחולה מתקשה לסבול.</p>
<p style="direction: rtl;">הקבוצות העיקריות הן תרופות מֶשָתְנוֹת (מגבירות את הפרשת המלח בשתן), חוסמי תעלות סידן (מרחיבות את כלי הדם), חוסמי בטא (מאיטות את קצב הלב), מעכבי האנזים המהפך, חוסמי הקולטנים לאנגיוטנסין-2 (הגורמים באופן עקיף להרחבת כלי הדם) וחוסמי אלפא (מרחיבות את כלי הדם).</p>
<p style="direction: rtl;">ביתר לחץ דם קל בדרך כלל מתחילים בתרופה אחת, ומעריכים תוך 4-2 שבועות את התגובה לטיפול.</p>
<p style="direction: rtl;">ביתר לחץ דם חמור יותר מתחילים טיפול בשתי תרופות ביחד, ולעתים גם בשלוש. כיום קיימות "גלולות משולבות", הכוללות בתוכן שתי תרופות שונות ומסייעות למטופל להתמיד בטיפול.</p>
</div>
</div>
<div class="article-section clearfix">
<h2 class="article-title" style="direction: rtl;">טיפול בלחץ דם עמיד</h2>
<p style="direction: rtl;">אצל מיעוט מהמטופלים לא ניתן לאזן את לחץ הדם חרף טיפול ב-3 תרופות מקבוצות שונות, שאחת מהן היא משתן. מצב זה מוגדר כ"יתר לחץ דם עמיד" ובחלק ניכר מהמקרים נגרם באופן ישיר ממחלה הגורמת ליתר לחץ דם (היצרות של עורק הכליה, פעילות יתר של בלוטת יותרת הכליה, גידול המפריש הורמונים וכדומה) או מאי היענות לטיפול או מצריכת מלח מוגברת.</p>
<div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;במקרה של יתר לחץ דם עמיד אמיתי (כלומר קליני, לא כזה שנובע מכך שהמטופל אינו לוקח את התרופות שנרשמו לו או מגזים בצריכת המלח), ניתן לשקול ביצוע של "דנרבציה כלייתית" (Renal Denervation) - צריבת העצבים האוטונומיים של עורקי הכליות כך שלא יוכלו להעביר מינון מוגבר של אותות אל המוח, שיגרמו לו להעלות ולהעלות את לחץ הדם. מדובר, למעשה, בצנתור של עורק הכליה (בדומה לצנתור לב).</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;">בשיטה חדשנית זו מוחדר צנתר ייחודי לעורקי הכליה ומבוצעת צריבה ממוקדת של המערכת העצבית האוטונומית סביב עורק הכליה. הצנתר משתמש בתדר רדיו כדי לייצר חום בקצה המוצמד לקיר עורק הכליה, ופוגע בעצבים האוטונומיים שאחראים, בין היתר, על העלאת לחץ הדם. כרגע מוצעת פרוצדורה זו רק למטופלים עם "לחץ דם עמיד". התוצאות הראשוניות שלה נראות מבטיחות, ואם היא תוכיח את עצמה לאורך זמן, ייתכן שבעתיד היא תשמש כאחד מהטיפולים ליתר לחץ דם.</div>
</div>
</div>
<div class="article-section clearfix">
<h2 class="article-title" style="direction: rtl;">מקורות</h2>
<ul>
<li style="direction: rtl; text-align: right;"><a rel="noopener" href="http://www.ish.org.il/hamtana/hamtana1.asp" target="_blank">החברה ליתר לחץ דם בישראל, הטיפול ביתר לחץ דם</a></li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;"><a rel="noopener" href="http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%93%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_-_%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA" target="_blank">הנחיה קלינית: יתר לחץ דם ברפואה ראשונית, איגוד רופאי המשפחה (2012)</a></li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;"><a rel="noopener" href="http://emedicine.medscape.com/article/241381-treatment" target="_blank">Meena S Madhur, MD, PhD et al, Hypertension - Treatment and Management, Medscape Reference (2013)</a></li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;"><a rel="noopener" href="http://www.heart.org/HEARTORG/Conditions/HighBloodPressure/PreventionTreatmentofHighBloodPressure/Types-of-Blood-Pressure-Medications_UCM_303247_Article.jsp" target="_blank">AHA (American Heart Association), Types of Blood Pressure Medications (2012)</a></li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;"><a rel="noopener" href="http://www.mayoclinic.com/health/high-blood-pressure-medication/HI00028" target="_blank">Mayo Clinic Staff, Choosing blood pressure medications (2012)</a></li>
</ul>
<div>
<div style="direction: rtl;"><strong>הטקסט נכתב בסיוע פרופאהוד גרוסמן, מומחה ברפואה פנימית וביתר לחץ דם, חבר באיגוד האמריקאי ליתר לחץ דם (ASH) ובאיגוד האירופי ליתר לחץ דם (ESH).</strong></div>
</div>
</div>
</div>

איך מטפלים בלחץ דם גבוה?

טיפול ביתר לחץ דם | אסותא 

hypertension_treatment_test

טיפול ביתר לחץ דם

איך מבצעים ניתוח להחלפת מסתם בלב? 

כיר' בית חזה כירורגיית לב

פרופ' בן גל ינאי 

<div style="direction: rtl;" data-olk-copy-source="MessageBody">מרכז המומחים - רופאי ורופאות אסותא עונים לשאלות של צופי ערוץ דוק.</div>
<div style="direction: rtl;"></div>
<div style="direction: rtl;">איך מתבצעים ניתוחי לב זעיר פולשניים וכיצד מחליטים על גישת הניתוח המתאימה ביותר?</div>
<div style="direction: rtl;"></div>
<div style="direction: rtl;"><a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/yanai-ben-gal-32472">פרופ' ינאי בן גל</a>, מנתח לב חזה, עם התשובות.</div>
<div style="direction: rtl;"></div>
<div style="direction: rtl;">
<div id="expanded" class="style-scope ytd-text-inline-expander"><span class="yt-core-attributed-string--link-inherit-color">ראיון עם אורנה דץ מתוך התוכנית דוקטואליה בערוץ הבריאות דוק, שמשודר ב-YES אפיק 75, בפרטנר, בסלקום וב-FreeTV.</span></div>
<div id="snippet" class="style-scope ytd-text-inline-expander"></div>
<div class="style-scope ytd-watch-metadata">
<div id="video-summary" class="style-scope ytd-structured-description-content-renderer"></div>
<div id="merch-shelf" class="style-scope ytd-structured-description-content-renderer"></div>
<div id="items" class="style-scope ytd-structured-description-content-renderer">
<div id="header" class="style-scope ytd-video-description-transcript-section-renderer"></div>
</div>
</div>
</div>
<div style="direction: rtl;"></div>
<div style="direction: rtl;">במהלך הראיון ניתן לסרוק ברקוד לקביעת תור.</div>

איך מבצעים ניתוח להחלפת מסתם בלב?  | אסותא 

Heart_valve_replacement

דוקטואליה 

אורנה דץ

את תוכניות הדוק כבר הכרתם ?

חדשות הבריאות של ערוץ דוק, מהדורה שבועית בהגשת אורנה דץ עם הכותרות החמות והידיעות החשובות בתחום הבריאות.

דוקטואליה | אסותא 

Doctolia

חדשות הבריאות של ערוץ דוק, מהדורה שבועית בהגשת אורנה דץ עם הכותרות החמות והידיעות החשובות בתחום הבריאות

מנתח לב בכיר, אסותא רמת החייל

פרופ' אהוד רענני

<p style="direction: rtl;">פרופ' אהוד רענני, מנתח לב בכיר, מייסד קבוצת קרדיוהיל לניתוחי בית חזה באסותא רמת החייל ומנהל מרכז לב, חזה וכלי דם בשיבא, על המהפכה שעבר תחום כירורגיה לב חזה בשנים האחרונות, וכיצד מחליטים האם לנתח בגישה פתוחה או זעיר פולשנית.</p>

פרופ' אהוד רענני, מנתח לב בכיר, מייסד קבוצת קרדיוהיל לניתוחי בית חזה באסותא רמת החייל ומנהל מרכז לב, חזה וכלי דם בשיבא, על
 המהפכה שעבר תחום כירורגיה לב חזה בשנים האחרונות, וכיצד מחליטים האם לנתח בגישה פתוחה או זעיר פולשנית.



מדוע המושג ”ניתוח לב” כבר לא צריך להפחיד אתכם? |אסותא

Heart surgery

מדוע המושג "ניתוח לב" כבר לא צריך להפחיד אתכם?

מהם התסמינים לדליפה ממסתם הלב ומדוע נשים צריכות לשים לב במיוחד? 

מומחה קרדיולוגיה, מצנתר, אסותא רמת החייל

פרופ' אלעד מאור

<p style="direction: rtl;">בפרק זה מתארח פרופ' אלעד מאור לשיחה על דליפה ממסתם הלב.</p>
<p style="direction: rtl;">תופעה רפואית נפוצה אך לעיתים מאובחנת באיחור, במיוחד בקרב נשים. הפרק מדגיש את הצורך בהעלאת מודעות בקרב נשים, אשר לעיתים נוטות להתעלם מהסימנים או לייחס אותם לעומס יומיומי.&nbsp;</p>
<p style="direction: rtl;">הראיון המלא בתוכנית דוקטואליה עם אורנה דץ ערוץ הבריאות דוק - משודר ב-YES אפיק 75, בפרטנר TV, בסלקום וב-FreeTV</p>

מהי בדיקת אקו לב בילדים?

מה חשוב לדעת לפני?

הרדמה, טשטוש ואלחוש?

התאוששות, החלמה ושיקום?

היכן מבצעים את הבדיקה?

כתבות ופירסומים

עוד בתחום הלב

אולי מעניין אותך גם