
מהי בלוטת התריס?
בלוטת התריס היא בלוטה קטנה, הממוקמת בחלק הקדמי של הצוואר, ונקראת גם בלוטת המגן או בלוטת התירואיד. הבלוטה מייצרת שני הורמונים עיקריים, המכונים "הורמוני התריס": טירוקסין (Triiodothyronine, T4) וטריודוטירונין (Thyroxine, T3). שניהם משפיעים, בין היתר, על קצב הלב, רמת הכולסטרול, משקל הגוף, הזיכרון ורמת האנרגיה. חסר בהורמוני בלוטת התריס מכונה תת-פעילות של בלוטת התריס (תת תריסיות או היפותירואידיזם), והוא מביא להאטה בפעילות הגוף. המצב ההפוך, יתר פעילות של הבלוטה (היפרתירואידיזם), מביא לעלייה בפעילות הגוף. תת-פעילות או יתר פעילות של הבלוטה ניתנים, במרבית המקרים, לטיפול תרופתי בידי אנדוקרינולוג (רופא המומחה בהורמונים והשפעתם על הגוף) – ומצריכים בדרך כלל מעקב בלבד.
מהי נדרשת כריתת בלוטת התריס / תאירודקטומי?
שינויים בפעילות הבלוטה שמחייבים ניתוח יכולים להתרחש כתוצאה מהגדלה שפירה של הבלוטה (זפק / גויטר, בשפה המקצועית), היפרתירואידיזם ממקור לא ידוע וכן גידולים סרטניים של הבלוטה (סרטן בלוטת התריס). הטיפולים בסרטן בלוטת התריס כוללים שילוב של ניתוח להסרת הבלוטה, יוד רדיואקטיבי וקרינה. בחירת הטיפול נעשית בהתאם לגיל המטופל, למצב בריאותו הכללי, לשלב בו נמצא הגידול, וכן למיקומו וגודלו של הגידול. במרבית מקרי הסרטן יש צורך בהוצאה ניתוחית של הגידול, אם כי בגידולים שפירים מקובל להסיר רק חלק מהבלוטה. מכל מקום, לפני קבלת החלטה על ביצוע ניתוח, חשוב להתייעץ עם מנתח המתמחה באנדוקרינולוגיה (כירורג אנדוקריני) ובניתוחי ראש-צוואר, ולדון יחד איתו בסוגי הטיפולים השונים, היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם, ומידת התאמתו האישית של המטופל אליהם.
הכנה לניתוח כריתת בלוטת התריס
- לקראת הניתוח יש לבצע בדיקות דם, כולל ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים ותפקודי קרישה
- מטופלים מעל גיל 40 או עם מחלות רקע נדרשים לעתים לבצע בדיקת א.ק.ג. וצילום חזה, בהתאם להוראות המנתח
- מטופלים עם מחלות נילוות נדרשים לייעוץ של רופא מומחה בתחום (כמו קרדיולוג רופא פנימאי או רופא ריאות) טרם הניתוח
- יש להתייעץ עם הרופא המטפל האם יש צורך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין) והאם יש צורך בטיפול מחליף
- במצבים של טיפול תרופתי כרוני – יש להתייעץ עם הרופא המנתח האם יש צורך בהפסקת הטיפול
- ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מוחלט, כולל מים, החל מ-6 שעות לפני תחילתו. טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי, ומומלץ להימנע מלעיסת מסטיק ומעישון (או לחילופין, להפחית את מספר הסיגריות, ככל שניתן)
איך מתבצע ניתוח כריתת בלוטת התריס?
במסגרת ניתוח לכריתת בלוטת התריס (Thyroidectomy, בשפה המקצועית), מבצע המנתח חתך קטן בחלק הקדמי התחתון של הצוואר. אחרי כן הוא משחרר את בלוטת התירואיד מהאיברים המקיפים אותה, חוסם את כלי הדם הנכנסים ויוצאים מן הבלוטה וכורת את כל הבלוטה או חלק ממנה. במקרה של גידול ממאיר של הבלוטה, על פי רוב, המנתח כורת את כל הבלוטה או חלק גדול ממנה. במחלות אחרות של הבלוטה, או בגידולים ממאירים קטנים, ניתן לכרות רק חלק ממנה. ייתכן והמנתח יסיר גם בלוטות לימפה באזור (במקרים של גידולים ממאירים) וכמות הכריתה תלויה בנתוני הגידול וסוגו ובסימנים קליניים (כגון בלוטות מוגדלות בבדיקה לפני הניתוח). כל הדגימות שהוצאו יישלחו לבדיקה פתולוגית. בסיום הניתוח, המנתח תופר את החתך.
כריתת בלוטת התריס ללא חתך חיצוני
עוד משנת 2017 החל פרופ' חפץ לבצע ניתוחי תירואיד ללא חתך צווארי. הגישה תוארה ב 2016 דרך השפה התחתונה ועד היום נותחו בגישה זו מעל 200 חולים עם מחלות תירואיד ופרתרואיד בהצלחה רבה. המרכז שלנו מהמובילים בעולם בתחום זה והסיכונים הניתוחיים, במיוחד פגיעה בעצב המעצבב את מיתר הקול- זהים לניתוח בגישה הישנה. יש לציין כי הגישה אינה מתאימה לכל חולה ויש לבדוק את מבנה הצוואר, הפתולוגיה ו US איכותי של הצוואר לפני החלטה על אפשרות לביצוע ניתוח זה.
באיזו הרדמה מתבצע ניתוח כריתת בלוטת התריס?
ניתוח לכריתת בלוטת התריס מבוצע בהרדמה כללית.
סיכונים אפשריים בניתוח כריתת בלוטת התריס
ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם ניתוח לכריתת בלוטת התריס איננו חף מסיכונים ומסיבוכים, הכוללים פגיעה בכלי דם וזיהומים. נדיר שישנו צורך לחזור לחדר הניתוח על מנת לפתוח את פצע הניתוח ולעצור דימומים. בגלל מיקומה של בלוטת התריס, עלול הניתוח להשפיע על העצבים של מיתרי הקול. כתוצאה מכך הקול של המנותח עלול להיות צרוד זמן מה לאחר הניתוח ( 1-2 אחוזים מהמקרים). במקרים נדירים בלבד התופעה נמשכת מעבר למספר חודשים ואז יש להפנות לטיפול ע"י מומחה למיתרי קול. בכריתה של בלוטת התריס, עלולות להיפגע גם בלוטות הפאראתירואיד (יותרת התריס). אלו הן בלוטות קטנות, הנמצאות מאחורי בלוטת התריס, שתפקידן לשמור על רמת הסידן בדם, ופגיעה בבלוטות אלו עלולה לגרום למחסור בסידן. כיום באסותא, ולראשונה בישראל, החלנו להשתמש במכשיר FLUOBEAM שעוזר בזיהוי בלוטות הפרתירואיד ומקל על שימורן. פרופ' חפץ השתמש במכשור זה מעל 200 חולים ובהצלחה יתרה.





