כריתות גידול במעי הגס (קולון) וחלחולת (רקטום)
הניתוח לכריתת גידולים במעי הגס והרקטום מיועדים למטופלים אשר לקו בסרטן. סרטן המעי הגס והרקטום הינו השני בשכיחותו בגברים ונשים בישראל. בשנים האחרונות ישנה עליה מתמדת בשכיחות של סרטן המעי הגס והרקטום אצל אנשים צעירים. נכון להיום בישראל מומלץ לבצע קולונוסקופיה כבדיקת סקר בגיל 50, למרות שאיגודים אונקולוגיים בארה"ב ממליצים להתחיל כבר בגיל 45. ישנה חשיבות רבה לגילוי מוקדם של המחלה או של הפוליפים שעלולים להתפתח בהמשך לגידולים ממאירים. הטיפול בסרטן המעי הגס והחלחולת הוא בדרך כלל ניתוחי, כאשר היקף ומיקום הניתוח נקבע על פי מיקום ומאפייני הגידול.
מהם הגורמים לסרטן המעי הגס והרקטום?
הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת עולה עם הגיל, כאשר הגיל הממוצע לאבחון עומד סביב גיל 70, כאשר גיל הופעת המחלה נמצא במגמת ירידה. בנוסף קיימת עלייה בשיעור המחלה באנשים עם מחלות מעי דלקתיות, מחלות פוליפים תורשתיות, או היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס. גורמים נוספים שעלולים להיות קשורים לעלייה בסיכון למחלה כוללים השמנת יתר, אכילה מועטה של סיבים תזונתיים, אכילה מרובה של בשר אדום, עישון כבד וצריכת אלכוהול מופרזת.
מהם הסימפטומים של סרטן המעי הגס?
הסימפטומים של סרטן המעי הגס והרקטום תלויים במיקום הגידול וכוללים באופן כללי אחד או יותר מהתסמינים הבאים:
• הופעת דם בצואה – לעתים עד כדי אנמיה (תיתכן הופעת אנמיה מבלי שהחולה יהיה מודע לדימום שגרם לה)
• שינויים בהרגלי פעולת המעיים (שלשול, עצירות או שניהם לסירוגין)
• ירידה במשקל
• התכווצויות ואי נוחות בבטן
• חולשה כללית
מהם הסימפטומים לסרטן הרקטום?
סימפטומים לגידולי רקטום עשויים לכלול:
- הרגשת התרוקנות לא מלאה / צורך בהתרוקנות מתמדת (טנזמוס)
- תחושת גוש באזור פי הטבעת
- דמם טרי (דם אדום)
אבחון סרטן המעי הגס והרקטום
בדיקות בחשד לגידול במעי הגס והרקטום עשויות לכלול:
• בדיקה רקטלית (על ידי פרוקולוג במרפאה)
• קולונוסקופיה מלאה (בדיקה ע"י גסטרואנטרולוג דרך פי הטבעת, שבמהלכה מכניסים צינור גמיש וארוך עם מצלמה בקצה)
• קולונוסקופיה וירטואלית (CT של המעי הגס והרקטום)
• בהמשך, ע"פ החלטת הרופא, במידה ומתגלה גידול יהיה צורך בביצוע CT חזה ובטן (טומוגרפיה ממוחשבת) ו-MRI של האגן (בגידולי רקטום)
הכנה לניתוח כריתת גידולי המעי הגס והרקטום
- לקראת הניתוח יש לבצע בדיקות דם, כולל ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים ותפקודי קרישה
- מטופלים מעל גיל 35 נדרשים לבצע בדיקת א.ק.ג. בהתאם להוראות המנתח
- מטופלים עם מחלות נילוות נדרשים לייעוץ של רופא מומחה בתחום (כמו קרדיולוג רופא פנימאי או רופא ריאות) טרם הניתוח
- למטופלים מעל גיל 75 או צעירים יותר עם מחלות רקע דרוש ייעוץ גריאטרי
- יש להתייעץ עם הכירורג המנתח והרופא המטפל האם יש צורך ומתי להפסיק נטילת נוגדי קרישה
- במצבים של טיפול תרופתי כרוני – יש להתייעץ עם המומחים בנושא האם יש צורך בהפסקת הטיפול לפני ניתוח
- לאחר הבדיקות, יש לעבור מרפאה טרום ניתוחית של ביה"ח ובדיקה ע"י רופא מרדים ואחות. במידה ומדובר בהוצאת סטומה זמנית או קבועה, יש לעבור הדרכה ע"י אחות סטומה
- הנחיות נוספות יש לקבל מהרופא המנתח (הכנת מעי כמו לפני קולונוסקופיה, קבלת זריקת קלקסן לדילול דם למניעת קרישי דם בוורידים עמוקים וכו')
- יש להיות בצום מוחלט 6 שעות לפני הניתוח, כולל להימנע מלעיסת מסטיק. מומלצת הפסקת עישון לפחות 4 שבועות לפני הניתוח לצורך שיפור תפקוד
- ריאתי וריפוי פצעים
איך מתבצע ניתוח לכריתת גידולי המעי הגס והרקטום?
קיימות אופציות ניתוחיות שונות להסרת גידול מהרקטום ומהמעי הגס, השונות זו מזו בהיקפן, כתלות בגודל הגידול ומיקומו. הניתוחים שונים זה מזה גם במידת השימור של סוגרים ופי הטבעת בניתוחי רקטום, הוצאת סטומה זמנית או קבועה. ישנן טכניקות שונות לביצוע הניתוחים, כולל ניתוח פתוח עם חתך גדול בבטן, ניתוחים זעיר פולשניים (שיטה לפרוסקופית וגישה רובוטית), ניתוחים דרך פורט יחיד (חתך אחד בודד בדופן הבטן) או ניתוחים ללא חתכים בבטן, כאשר הניתוח מתבצע דרך פי הטבעת, כולל הוצאת רקטום או המעי הגס דרך פי הטבעת.
יש להדגיש כי בניתוח כורתים לא רק את הגידול אלא גם חלק מהאיבר שבו נמצא הגידול (רקטום, מעי גס) לצורך הוצאה של כל בלוטות הלימפה סביב הגידול, והן יישלחו ביחד עם הגידול לבדיקה פתולוגית. הדבר חשוב לצורך קביעת דרגת המחלה והתאמת טיפול אונקולוגי לאחר ניתוח.
הסבר מפורט על סוג הניתוח המתאים, היקפו והטכניקה שלו יינתן ע"י הכירורג המנתח.
באיזו הרדמה מתבצע ניתוח כריתת גידולי המעי הגס והרקטום?
ניתוח כריתת גידול מהרקטום מתבצע בהרדמה מלאה.
סיבוכים אפשריים בניתוח כריתת גידולי המעי הגס והרקטום?
מדובר בניתוחים גדולים עם סיבוכים אפשריים כגון: דימום, זיהום, (בטניים או בצלקת הניתוח), פגיעה באיברים סמוכים לאזור הניתוח או פגיעה עצבית עם סיכון להפרעה בתפקוד מיני והטלת שתן (זמנית או קבועה) בניתוחי אגן של כריתת רקטום.
במקרה של הוצאת סטומה של המעי הדק ייתכן אובדן נוזלים רב הגורם להתייבשות והפרעה באלקטרוליטים (מלחים בדם).
