מהו ניתוח לכריתת ריאה?
ניתוח לכריתת ריאה מתבצע כאשר יש צורך להסיר את הריאה או חלק ממנה בשל גידול סרטני, הרס ריאה כתוצאה מתהליך זיהומי או חבלה. במסגרת הניתוח ניתן לכרות את אחת הריאות, או רק אונה מתוך הריאה, או אפילו חלק ממנה.
לפני ניתוח ריאות
לפני ניתוח ריאות הנובע ממחלה ממאירה יש לבצע שורה של בדיקות על מנת לאבחן את מצב החולה בצורה המקיפה ביותר:
- צילום חזה
- CT של החזה
- PET CT
- MRI ראש
- דגימות ליחה
- ביופסיה של הריאות
- ברונכוסקופיה – החדרת צינור אופטי לריאה
- מדיאסטינוסקופיה - בדיקת בלוטות הלימפה שבאזור הריאה באמצעות צינור אופטי
- תורקוספיה - בדיקת קרום הריאה וחלל בית החזה
לעתים מבוצעות גם בדיקות הדמיה מתקדמות נוספות להבנת היקף התחלואה ושלב המחלה.
בנוסף יש לבצע בדיקות של תפקודי נשימה ותפקודי לב, במטרה לוודא שקיימת רזרבה נשימתית מספקת שתאפשר תפקוד תקין גם לאחר הסרה של ריאה אחת. בדיקות אלה כוללות לרוב נשיפה למכשיר שמנטר את כמות החמצן שנכנסת לריאות, מבחן לב במאמץ ומיפוי ריאות.
חשוב מאד להפסיק לעשן לקראת הניתוח ובמידת הצורך ניתן להיעזר בתרופות לגמילה מעישון.
הכנה לניתוח ריאה
- חלק מהמטופלים יקבלו טרם הניתוח תרופה להרחבת הסימפונות כדי להקל על הנשימה
- אם קיים חשד לזיהום בריאה תינתן אנטיביוטיקה
- לקראת הניתוח עצמו יש לבצע בדיקות דם, כולל ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים ותפקודי קרישה
- יש להצטייד בהדמיות ריאה ובדיקות נשימה שבוצעו טרם הניתוח
- מטופלים מעל גיל 40 או הסובלים ממחלות רקע נדרשים לעתים לבצע בדיקת א.ק.ג. וצילום חזה, בהתאם להוראות המנתח
- מטופלים הסובלים ממחלות נילוות נדרשים לייעוץ של רופא מומחה בתחום (כמו קרדיולוג רופא פנימאי או רופא ריאות) טרם הניתוח
- יש להתייעץ עם הרופא המנתח האם יש צורך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין) והאם יש צורך בטיפול מחליף
- במצבים של טיפול תרופתי כרוני – יש להתייעץ עם הרופא המנתח האם יש צורך בהפסקת הטיפול
- ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מוחלט, כולל מים, החל מ-6 שעות לפני תחילתו. טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי, ומומלץ להימנע מלעיסת מסטיק ומעישון (או לחילופין, להפחית את מספר הסיגריות, ככל שניתן)
איך מתבצע ניתוח לכריתת ריאה בגישה פתוחה?
בניתוח זה מתבצע חתך רחב בין הצלעות 5 ו-6, חיתוך השרירים הבין-צלעיים ופתיחת מעטפת הריאה. המנתח מפריד את כלי הדם מהריאה המנותחת וחוסם את דרך האוויר שיוצא מהקנה לריאה.
כאשר סיבת הניתוח היא גידול ממאיר, המנתח כורת גם את בלוטת הלימפה האזורית כדי לאבחן התפשטות גרורות במקום. כל הרקמות שהוסרו נשלחות לבדיקה פתולוגית, כדי לבחון את מצבן תחת מיקרוסקופ. הבדיקה הפתולוגית שנערכת בזמן הניתוח נקראת "ביופסיה בחתך קפוא", והיא מאפשרת לצוות המנתחים לוודא שכל השוליים של הגידול (שיכולים להגיע גם אל קרום הלב, הסרעפת ודופן בית החזה) הוסרו במלואם, כך שלא ייוותר בגוף אפילו תא סרטני בודד אחד. לאחר כריתת הריאה, מוודא המנתח בקפדנות שאין דליפת אוויר מהאונות ומהסימפונות שנותרו, ושאין דימומים במקום.
איך מתבצע ניתוח לכריתת ריאה בגישה זעיר פולשנית?
בשנים האחרונות רווחת גישה מתקדמת וסגורה בביצועי ניתוחי ריאה, המקלה מאד על ההחלמה ונקראת טורקוסקופיה. הניתוח מתבצע דרך 2-3 פתחים קטנים בבית החזה וללא הפרדה של הצלעות. דרך חתכים אלו מוחדרת מצלמה זעירה שמעבירה תמונה חדה ומוגדלת למסך גדול בחדר הניתוח. המנתח מנתק את הריאה ומוציא אותה מהגוף דרך אחד החתכים. לאחר מכן הוא מוציא את מכשירי הניתוח ותופר את החתכים.
במסגרת הניתוחים בשתי הגישות המטופל מונשם דרך הריאה הבריאה, ולאחר הניתוח משאירים בדופן בית החזה נקז אחד או שניים כדי לנקז אוויר, דם ונוזל שמצטברים בחלל.
מהם יתרונות ניתוח זעיר פולשני לכריתת ריאה?
ניתוח זעיר פולשני לכריתת ריאה הוא הגישה המתקדמת והחדשנית לניתוחי ריאה. במסגרת ניתוחי ריאה קיים סיכון לפגיעה בעצבים הבין-צלעיים, שממוקמים בדופן בית החזה. פגיעה בעצבים אלה כרוכה בכאבים נוירופתיים חריפים וכרוניים שעלולים להימשך מספר חודשים ואף יותר מכך. הניתוח הסגור מפחית משמעותית את הסיכון הזה.
ההחלמה מניתוח זעיר פולשני הינה מהירה יותר במידה משמעותית, ומאפשרת לשוב בתוך זמן קצר לתפקוד פיזיולוגי ונשימתי רגיל. הסיכון לסיבוכים כגון הצטברות ליחה בריאה, תמט ריאה או דלקת ריאות קטן משמעותית הודות ליכולת להתנועע ולשמור על ניידות.
ניתוח לכריתת אונה בריאה
הריאות שלנו בנויות בצורה א-סימטרית: הריאה הימנית בנויה מ- 3 אונות (עליונה, אמצעית ותחתונה) והריאה השמאלית משתי אונות (עליונה ותחתונה). ישנם מצבים שבהם ניתן לעתים להסתפק בכריתת אונה אחת בלבד ולהותיר את שאר הריאה. טכניקות הניתוח דומות לניתוחי כריתת ריאה – הגישה הפתוחה והגישה הזעיר פולשנית ובהתאם משך ואופן ההחלמה.
כמה זמן נמשך ניתוח לכריתת ריאה?
ניתוח לכריתת ריאה נמשך 120-180 דקות
באיזו הרדמה מבוצע ניתוח לכריתת ריאה?
הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה
איך נראית ההתאוששות מניתוח ריאות?
לאחר סיום ההליך הכירורגי שוהים המטופלים כשעתיים במחלקת ההתאוששות ואז מועברים למחלקה. בימים שלאחר מכן וכתלות בתהליך ההתאוששות מוצאים הנקזים והצנתרים מהגוף.
ניתוח לכריתת ריאה גורם במרבית המקרים לכאבים עזים שעלולים למנוע מהמטופל לנשום עמוק ולהשתעל. עם זאת שיעול, נשימה עמוקה, פיזיותרפיה נשימתית ותנועה במיטה הם קריטיים לתהליך ההחלמה. העדר תנועה ושיעול עלול לגרום להצטברות של כיח ונוזלים בריאה שנותרה ולהתמוטטות (תמט) של חלקים גדולים ממנה. מצב כזה מביא לירידה בתפקוד הריאה, להתפתחות של דלקת ריאות ולמחסור של חמצן בתאי הגוף. אחת השיטות שפותחו כדי לעודד את החולים להשתעל ולנשום נשימות עמוקות למרות הכאבים בחזה היא השימוש בהרדמה אפידורלית, שנשארת מחוברת לגבו של החולה גם בתום הניתוח, ומאפשרת לו להזרים אל גופו בעצמו משככי כאבים וחומרי הרגעה. בימים הראשונים שלאחר הניתוח מחובר המטופל לנקזים שמנזקים נוזלים מאזור הניתוח, לקטטר לצורך מתן שתן ולאינפוזיית נוזלים, שמשמשת גם להזלפת תרופות ומשככי כאבים אל הוורידים. הנקזים נשארים בדרך כלל למשך כיומיים-שלושה, ולאחר שכמות ההפרשות מהם פוחתת ואין כל דליפת אוויר מן הריאה הנותרת – הם מוסרים. נוסף על כך עורכים למטופל צילום חזה (ברנטגן) מדי יום, כדי לוודא תפקוד ריאתי תקין.
כמה זמן אשפוז צפוי לאחר ניתוח ריאות?
לאחר ניתוח ריאות בגישה פתוחה צפוי אשפוז של כשבוע. אם בוצע הניתוח בגישה זעיר פולשנית יוכל המטופל להשתחרר לאחר 3-5 ימים
איך מתנהלת ההחלמה לאחר ניתוח ריאות?
תקופת ההחלמה הממוצעת מניתוח ריאה עומדת על 8-10 שבועות. מומלץ שלא להרים משאות כבדים או לבצע פעילות פיסית מאומצת בתקופה זו. אם מופיעות תשישות או סחרחורת בתקופה זו, מומלץ גם שלא לנהוג עד שתחושות אלו יחלפו. בדרך כלל מומלצת מנוחה וחופשת מחלה למשך כחודשיים. יחד עם זאת, לאחר השחרור מהאשפוז, חשוב לבצע פעילות גופנית סדירה, לאחר התייעצות עם הרופא המנתח ועם פיזיותרפיסטית. תרגילי ספורט יומיים (כמו הליכה מהירה, שחייה או ריצה קלה), המותאמים למטופל באופן אישי ובנויים על סרגל מאמצים מדורג, הם דבר חשוב, שיכול לסייע מאוד בהשגת תוצאות טובות לניתוח ובהגברת קצב ההתאוששות ממנו. בנוסף יותאם לכם טיפול פיזיותרפי נשימתי שתפקידו למנוע סיבוכים נשימתיים כדלקות ולסייע בהחלמה התקינה לאחר הניתוח.
במרבית המקרים מקובל לתת למטופל טיפול כימותרפי, לאחר שהתאושש מהניתוח, כדי להעלות עוד יותר את סיכויי החלמתו. הטיפול ניתן בכמה מחזורים, בדרך כלל ללא צורך באשפוז, ויכול להינתן בהזרקה אל הווריד או בטבליות שניתן לקחת גם בבית. ההישרדות של חולי סרטן ריאות בשלב ראשוני (1 ו-2) שעברו ניתוח לכריתת הגידול נחשבת טובה מאוד. על פי הספרות והניסיון הקליני – מרביתם (60-80%) יוותרו בחיים 5 שנים לאחר גילוי המחלה בגופם. למרות הפרוגנוזה הטובה, הסכנה העיקרית שלאחר הניתוח היא הישנות הסרטן. הגידול יכול לחזור באופן מקומי (בריאה שנותרה) או בצורה של גרורות (ב-80% מהמקרים). לכן חשוב מאוד להיות עם ה"אצבע על הדופק" ולהקפיד על מעקב שגרתי אצל רופא אונקולוג ואצל כירורג לב-חזה מומחה.
סיכונים אפשריים לאחר ניתוח כריתת ריאה
כריתת ריאה נחשבת לניתוח גדול, שטומן בחובו, בצד יכולתו לרפא, גם סיכונים וסיבוכים. הניתוח נחשב למסוכן יותר בקרב אנשים שסובלים מהשמנת יתר, מעשנים, סובלים מבעיה לבבית חמורה, סוכרתיים, חולים באי ספיקת כליות וחולים במחלה ריאתית פרט לזו שהניתוח נדרש עבורה. הסיבוכים לאחר ניתוח עלולים לכלול בעיה בהחזרת הנשימה העצמונית (שדורשת שימוש ממושך במכונת הנשמה), דימום, זיהום, תסחיף ריאתי ודלקת ריאות. סיבוכים אלו מתרחשים בכ-3% מהמקרים. סיבוכים נדירים יותר המתרחשים ב-1.5% מהמקרים עלולים לכלול: שבץ מוחי, הפרעה בקצב הלב, התקף לב, ואי ספיקת כליות. סיכוני ההרדמה כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בערכי לחץ הדם והדופק ונזק לשיניים או למיתרי הקול כתוצאה מהחדרת צינורות לקנה הנשימה.
