מהי הזעת יתר?
זיעה היא נוזל המופרש מבלוטות הזיעה המצויות בעור, ומשמשת בדרך כלל לצינון הגוף. ישנם מצבים של הזעת יתר בדרגות שונות, שבהם ההזעה מופיעה בכמות גדולה בהרבה, עד כדי פגיעה באיכות החיים.
ישנן שני סוגים של הזעת יתר:
- הזעת יתר מוקדית ראשונית – כאשר בלוטות הזיעה מפרישות זיעה מוגברת ללא טריגר חיצוני. ההזעה מופיעה באזור מסוים בגוף ולרוב בבתי השחי, בכפות הידיים או הרגליים.
- הזעת יתר כללית – כאשר ההזעה מתרחשת בכל הגוף .
מתי נדרש טיפול ניתוחי בהזעת יתר?
ישנן שיטות טיפול רבות ומגוונות בהזעת יתר, הכוללים שימוש בדאודורנטים מיוחדים, טיפול תרופתי, הזרקות בוטוקס או טכנולוגיות שונות להפחתת הזיעה. אם הטיפולים הללו אינם עוזרים והבעיה מפריעה מאד לאדם הסובל ממנה ופוגעת באיכות החיים – מומלץ לשקול טיפול ניתוחי, שהוא עוצר את ההזעה באופן תמידי.
מהו ניתוח סימפטקטומי?
למרות שהזיעה מופרשת מבלוטות הזיעה, הרי שהבעיה אינה נובעת ממחלה בבלוטות עצמן, אלא ישנם חוטים או סיבים הנקראים עצבים והם מורים לבלוטות הזיעה לעבוד ביתר.
במסגרת ניתוח סימפטקטומי מנתקים את הסיבים אשר שולטים על בלוטות הזיעה של הידיים ובתי השחי. הניתוח מתבצע בגישה זעיר פולשנית, כאשר החתך הקטן מבוצע כסנטימטר מתחת לבית השחי, באופן דו צדדי. ניתוח סימפטקטומי יעיל מאוד ובעל שיעורי הצלחה של מעל 90 אחוזים ממקרי הזעת היתר של כפות הידיים ובתי השחי.
הכנה לניתוח סימפטקטומי
- לקראת הניתוח יש לבצע בדיקות דם, כולל ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים ותפקודי קרישה
- מטופלים מעל גיל 40 או עם מחלות רקע נדרשים לעתים לבצע בדיקת א.ק.ג. וצילום חזה, בהתאם להוראות המנתח
- מטופלים עם מחלות נילוות נדרשים לייעוץ של רופא מומחה בתחום (כמו קרדיולוג רופא פנימאי או רופא ריאות) טרם הניתוח
- יש להתייעץ עם הרופא המנתח האם יש צורך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין) והאם יש צורך בטיפול מחליף
- במצבים של טיפול תרופתי כרוני – יש להתייעץ עם הרופא המנתח האם יש צורך בהפסקת הטיפול
- ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מוחלט, כולל מים, החל מ-6 שעות לפני תחילתו. טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי, ומומלץ להימנע מלעיסת מסטיק ומעישון (או לחילופין, להפחית את מספר הסיגריות, ככל שניתן)
באיזו הרדמה מבוצע ניתוח סימפטקטומי?
ניתוח סימפטקטומי מבוצע בהרדמה מלאה.
סיכונים אפשריים בניתוח סימפטקטומי
ככלל, ניתוח להזעת יתר הוא קצר, יעיל ובטוח. אך ככל פעולה כירורגית, גם ניתוח סימפטקטומי עלול להיות כרוך בסיכונים וסיבוכים.
- דימום
- זיהום
- תופעת הלוואי העיקרית של הניתוח הוא מצב של "הזעה מפצה". מדובר על הזעה העלולה להופיע במקומות אחרים ובעיקר כפות הרגליים, מפשעות, קדמת בית החזה וגב תחתון. הזעה זו מופיעה בכשליש מהמקרים ואינה ניתנת לחיזוי טרם הניתוח.
- כאב בחזה למשך מספר ימים.
- קריסה של הריאה
- תסמונת הורנר – מצב בו קיימת פגיעה בעצבים הגורמים לצניחה של עפעף או כיווץ האישון. תופעה זו מאוד נדירה כיום, מכיוון שהייתה וקשורה יותר לטכניקה הניתוחית הישנה להזעת יתר שאינה בשימוש כיום.
