תסמונת תפס הכתף (Impingement of the Shoulder) או צביטת הכתף נגרמת כאשר גידי הכתף נתפסים, נצבטים או מתחככים בין עצמות הכתף וגורמים לכאב עז ומגבלת  תנועה. גורמים לתסמונת תפס הכתף יכולים להיות דלקת בגידים, קרע בגידי הכתף או מבנה מולד.

תסמונת תפס הכתף נפוצה באנשים צעירים ואתלטים וגם בקרב אנשים בגיל העמידה. ספורטאים (בעיקר שחקני כדור בסיס, שחיינים ושחקני טניס) נמצאים בסיכון גבוה ללקות בסינדרום זה, כמו גם אנשים אשר עושים תנועות חוזרות של הרמת ידיים (סבלים, צבעים, בנאים). 

מהם הסימפטומים של תסמונת תפס הכתף?

הסימפטומים העיקריים של תסמונת תפס הכתף הם כאבים בעת הרמת יד או הורדה ממצב מורם, נפיחות באזור קדמת הכתף או קשיון (כתף קפואה). אבחון הבעיה מתבצע בבדיקה פיזיקלית אצל אורתופד ובעזרת אמצעי הדמייה שונים (צילומי רנטגן, אולטרסאונד והדמיית תהודה מגנטית – MRI).

איך מטפלים בתסמונת תפס הכתף?

את הטיפול בתסמונת תפס הכתף מקובל להתחיל בצורה שמרנית באמצעות תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות ופיזיותרפיה. בהמשך ניתן להזריק לאזור הכתף פלזמה מועשרת בטסיות (PRP), ואם לא חל שיפור לאחר כמה חודשים של טיפול שמרני – מקובל לבצע ניתוח.

הכנה לניתוח תסמונת תפס הכתף

• לקראת הניתוח יש לבצע בדיקות דם, כולל ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים ותפקודי קרישה

• מטופלים מעל גיל 40 או הסובלים ממחלות רקע נדרשים לעתים לבצע בדיקת א.ק.ג. וצילום חזה, בהתאם להוראות המנתח

• מטופלים הסובלים ממחלות נילוות נדרשים לייעוץ של רופא מומחה בתחום (כמו קרדיולוג רופא פנימאי או רופא ריאות) טרם הניתוח

• יש להתייעץ עם הרופא המטפל האם יש צורך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין) והאם יש צורך בטיפול מחליף

• במצבים של טיפול תרופתי כרוני – יש להתייעץ עם הרופא המנתח האם יש צורך בהפסקת הטיפול

• ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מוחלט, כולל מים, החל מ-6 שעות לפני תחילתו.  טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי, ומומלץ להימנע מלעיסת מסטיק ומעישון (או לחילופין, להפחית את מספר הסיגריות, ככל שניתן)
  
  

איך מתבצע ניתוח לטיפול בתסמונת תפס הכתף? 

ניתוח לטיפול בתסמונת תפס הכתף (הנקרא בשפה המקצועית "אקרומיופלסטיה" או Acromioplasty) יכול להתבצע בגישה פתוחה, שבמסגרתה מבוצע חתך קטן בקדמת הכתף החושף את האקרומיון (הזיז הגרמי) ואת שרירי וגיד מסובבי הכתף, והמנתח משייף חלק מהעצם כדי להקטין את החיכוך בין העצם והגיד.

ניתן לבצע ניתוח תסמונת תפס הכתף גם באמצעות ארתרוסקופיה (אורתופדיה זעיר-פולשנית). בגישה זו מבצעים 2-3 חתכים קטנים בכתף ודרכם מחדירים מצלמה זעירה, סיב אופטי לתאורה ואת מכשירי הניתוח. דרך חורים אלו מסיר המנתח חלק מן העצם ובכך מגדיל את החלל בו עוברים הגידים ומונע את הלחץ עליהם. בסיום הניתוח החתכים מודבקים ונחבשים.

באיזו הרדמה מתבצע ניתוח לטיפול בתסמונת תפס הכתף? 

ניתוח לטיפול בתסמונת תפס הכתף מתבצע בהרדמה מלאה.

סיכונים אפשריים בניתוח לשחרור תסמונת תפס הכתף

ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם ניתוח לטיפול בתסמונת תפס הכתף איננו חף מסיכונים ומסיבוכים. סיבוכי הניתוח נדירים וכוללים זיהום, דימום, פגיעה עצבית והגבלה ניכרת בתנועת הכתף (כתף קפואה). 

איך נראית ההחלמה לאחר ניתוח תסמונת תפס הכתף?

לאחר הניתוח צפויים כאבים קלים הניתנים לשיכוך באמצעות תרופות, ויש לקחת בחשבון שצפויה מגבלה בתנועה הכתף במשך כחודש. כשבוע לאחר הניתוח חשוב להתחיל לבצע תרגילי פיזיותרפיה בהתאם לתוכנית הטיפול שיקבע הרופא המנתח, על מנת להניע את הכתף ולהגדיל את טווח התנועה.

ליצירת קשר עם מוקד הניתוחים לחצו כאן>