מהו ניתוח הרמת חזה?
ניתוח הרמת חזה או הרמת שדיים (הנקרא בשפה המקצועית מסטופקסיה או mastopexy), הוא ניתוח קוסמטי, המבוצע בנשים בעלות חזה נפול, אשר מבקשות להעניק לו מראה צעיר יותר. חזה נפול עשוי להיגרם כתוצאה מסיבות שונות:
- ירידה בנפח השד לאחר היריון והנקה
- עלייה וירידה במשקל
- שדיים גדולים וכבדים
- שינויים הורמונליים
- הזדקנות העור ואובדן האלסטיות שלו
- גורמים תורשתיים
מידת הנפילה של השדיים מחולקת ל-4 רמות, ונמדדת בהתאם למיקום הפטמה ביחס לקפל התת-שדי (מקום החיבור של השד לבית החזה) – אם הפטמה נמוכה יותר מקפל זה, החזה נפול. קיים מצב הקרוי צניחה מדומה (Pseudoptosis) , שבו הפטמה נמצאת בגובה הנכון – אך יש מעטפת עור ורקמת שד עודפות מתחת לגובה הקפל התת שדי . גם מצב זה ניתן לתקן בניתוח להרמת השד.
למי מתאים ניתוח להרמת חזה?
מומלץ שלא לבצע ניתוח להרמת חזה בנשים שטרם סיימו את שלב ההריונות וההנקות בחייהן, שכן הריונות והנקות גורמים לנפילת החזה ויפגמו במראה החזה. עם זאת, חשוב לציין שיש נשים הרוצות מראה צעיר של השדיים גם אם הן מתכננות הריון בעתיד שעלול לפגום בתוצאות הניתוח (הגם שהניתוח עלול לפגום ביכולת להניק).
בכל ניתוח בשדיים מתייחסים לשני מרכיבים, הנפח והמעטפת. כאשר הנפח והמעטפת מתאימים והבעיה היא רק מיקום הפטמה והעטרה, הניתוח אכן יכול להיות ניתוח הרמה טהור, עם מעט מאוד תיקון של מעטפת וללא מגע בנפח. לצערנו ברוב המקרים זה לא המצב. ברוב המקרים יש אמנם חוסר התאמה בין המעטפת (הרבה עור) לנפחה (מעט רקמת שד) מה שגורם לשד להראות כמו בלון שהתרוקן (או ״שקית שוקו״ ריקה). במצב כזה לא מספיק רק להזיז את הפטמה והעטרה, אלא נדרש גם תיקון משמעותי של המעטפת וגם של הנפח, משמע ניתוח הקטנה שכולל בתוכו את מרכיב ההרמה.
מכל מקום, לפני קבלת החלטה על ביצוע ניתוח, חשוב להתייעץ עם כירורג פלסטי המומחה בטיפול בבעיה, ולדון יחד איתו בסוגי הניתוחים השונים, היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם, ומידת התאמתה האישית של המטופלת לניתוח. בנוסף, חשוב לדון עם הרופא בפתיחות בתוצאות האפשריות של הניתוח, על מנת שהמטופלת תגיע אליו עם ציפיות ריאליות – ולא תמצא את עצמה מאוכזבת מתוצאותיו.
הכנה לניתוח הרמת חזה
- לקראת הניתוח יש לבצע בדיקות דם, כולל ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים ותפקודי קרישה
- מטופלות מעל גיל 40 או עם מחלות רקע נדרשות לעתים לבצע בדיקת א.ק.ג. וצילום חזה, בהתאם להוראות המנתח
- מטופלות עם מחלות נילוות נדרשות לייעוץ של רופא מומחה בתחום (כמו קרדיולוג רופא פנימאי או רופא ריאות) טרם הניתוח
- יש להתייעץ עם הרופא המטפל האם יש צורך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין) והאם יש צורך בטיפול מחליף
- במצבים של טיפול תרופתי כרוני – יש להתייעץ עם הרופא המנתח האם יש צורך בהפסקת הטיפול
- ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מוחלט, כולל מים, החל מ-6 שעות לפני תחילתו. טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי, ומומלץ להימנע מלעיסת מסטיק ומעישון (או לחילופין, להפחית את מספר הסיגריות, ככל שניתן)
איך מתבצע ניתוח הרמת חזה?
ישנן דרכים שונות לביצוע הרמת חזה, ובחירת הדרך המתאימה ביותר נתונה לשיקול דעתו של המנתח, ומבוססת על נתוניה האישיים של המטופלת. הקריטריונים שבוחן המנתח כוללים, בין היתר: את גודל וצורת החזה; הגודל והמיקום של העטרה; האלסטיות של העור איכותו וכמות העור העודף; מידת נפילת החזה.
במסגרת ניתוח הרמת חזה טהור מבצע המנתח חתך היקפי מסביב לעטרה, מסיר חתיכת עור מסביב לעטרה, מחבר מחדש את העור הנותר אל העטרה, ובכך מרים את החזה, תוך מיקומה של הפטמה באזור גבוה יותר. הצלקת שנוצרת בהליך זה היא מינימלית, ומצויה בחיבור של העטרה עם העור, מה שמקנה לה צורה מעגלית.
במקרים מורכבים יותר יבצע המנתח למעשה ניתוח הקטנת חזה הכולל בתוכו גם מרכיב הרמה, בנוסף לחתך ההיקפי סביב העטרה, חתך אנכי היורד מהעטרה כלפי מטה, אל הקפל התת-שדי (אזור החיבור של השד אל בית החזה). בהליך זה תיוותר צלקת מסביב לעטרה, וכן צלקת אנכית שיורדת מהעטרה אל הקפל התת-שדי (סוכריה). בסיום הניתוח תולבש חזייה מיוחדת לניתוחי חזה על גבי התחבושות.
באיזו הרדמה מתבצע ניתוח הרמת חזה?
ניתוח הרמת חזה מתבצע בהרדמה מלאה.
סיכונים אפשריים בניתוח הרמת חזה
ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם הרמת חזה איננה חפה מסיכונים ומסיבוכים, הכוללים דימומים, שטפי דם באזור המנותח, זיהומים, הצטברות נוזלים (סרומה) ונפיחות של האזור המנותח. הסיבוכים שעלולים להתרחש לאחר הניתוח כוללים אובדן תחושה או רגישות יתר של הפטמה – בדרך כלל אובדן התחושה חולף לאחר מספר שבועות, אולם ישנם מקרים שבהם הוא נמשך גם כשנה. במקרים נדירים אובדן התחושה הינו קבוע ואינו חולף כלל. הצטלקות של החתכים – החיתוכים שנעשים במהלך הניתוח מותירים אחריהם צלקות בעור. לעתים הצלקות הולכות ונעלמות עם הזמן (בדרך כלל בתוך שנה), אולם לעתים נוצרות צלקות גדולות ומכוערות. אין דרך לצפות מראש כיצד יחלים הפצע ואיזו צלקת תישאר, אולם ידוע שנשים מעשנות מצויות בסיכון גבוה יותר להפרעה בריפוי ויצירת צלקות פחות יפות.
