שתן הוא נוזל המכיל חומרי פסולת אשר הגוף ייצר ומעוניין להיפטר מהם. השתן נוצר בכליות וזורם לכיוון שלפוחית השתן, שם הוא נאגר עד להוצאתו מהגוף. מבין החומרים אשר בשתן, נמצאים גם חומרים אשר עלולים להתגבש ולהפוך לאבנים. אמנם בשתן קיימים חומרים אשר נועדו למנוע תופעה זו, אולם אצל כ-5.6% מהאוכלוסייה ייווצרו בשלב מסוים אבנים בכליות או בדרכי השתן. תופעה זו שכיחה יותר אצל גברים מגיל 40 ואצל נשים בסביבות גיל ה-60. 

ניתן לזהות אבנים בכליות לאור כאבים חדים בהטלת שתן, רצון עז להטיל שתן לעתים קרובות וצריבה בעת הטלת שתן. במידה והמטופל סובל גם מחום וצמרמורות, ייתכן כי האבנים בכליות מלוות בזיהום בכליות. במקרה כזה, יש לפנות בדחיפות לקבלת טיפול רפואי. 

איך מטפלים באבנים בכליות ובדרכי השתן?

קיימים סוגים שונים של אבנים אשר עלולות להיווצר בכליות. במידה והאבנים קטנות, ייתכן כי הן תצאנה מהגוף דרך הטלת השתן ללא בעיה. עם זאת, היווצרות אבנים גדולות עלולה לחסום את דרכי השתן, להוביל לצריבה ואף לגרום צלקות בכליות, עד כדי הריסת רקמת הכליות ואי ספיקת כליות. במידה ונוצרות אבנים בכליות אשר לא יכולות לצאת דרך הטלת שתן, הטיפול הראשוני יהיה חוץ-גופי, ללא ניתוח, באמצעות גלי הדף (EWSL). בהליך זה, ממקדים גלים אלקטורמגנטיים על האבנים וכך מרסקים אותן. לאחר הריסוק, חתיכות האבן הקטנות יוכלו לצאת מהגוף באמצעות הטלת שתן. במידה והאבנים גדולות מדי, או שלא ניתן לרסקן בהליך חוץ-גופי, מומלץ לפנות לניתוח באמצעות אורטרוסקופיה.

הכנה לניתוח ריסוק אבנים בדרכי השתן

• לקראת הניתוח יש לבצע בדיקות שתן ובדיקות דם 

• מטופלים הסובלים ממחלות נילוות נדרשים לייעוץ של רופא מומחה בתחום (כמו קרדיולוג רופא פנימאי או רופא ריאות) טרם הניתוח

• ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מוחלט, כולל מים, החל מ-6 שעות לפני תחילתו.  טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי, ומומלץ להימנע מלעיסת מסטיק ומעישון (או לחילופין, להפחית את מספר הסיגריות, ככל שניתן)

איך מתבצע ריסוק אבנים בדרכי השתן?

במסגרת ניתוח האורטוסקופיה, חודר המנתח לשלפוחית השתן דרך צינור השופכה באמצעות צנתר (צינור מתכת צר שבקצהו מצלמה או כלי ניתוח). לאחר בחינת דרכי השתן משלפוחית השתן, דרך השופכן ועד לכליות, מאתר המנתח היכן מצויות האבנים. לצורך ריסוק האבנים, ישתמש לרוב המנתח בקרן לייזר ממוקדת אשר תופנה לאבנים ותרסק אותן לחתיכות קטנות. לאחר ריסוק האבנים, יחליט המנתח האם להשאירן בדרכי השתן, כך שתצאנה טבעית מהגוף באמצעות הטלת שתן או לשאוב אותן החוצה באמצעות הצנתר. 

באיזו הרדמה מתבצע ניתוח לריסוק אבנים בדרכי השתן?

ריסוק אבנים בדרכי השתן נעשה בהרדמה חלקית או מלאה, בהתאם להחלטת המטופל והמנתח.

סיכונים אפשריים בניתוח לריסוק אבנים בדרכי השתן

ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם הליך האורטרוסקופיה איננו חף מסיכונים ומסיבוכים, אשר מתרחשים ב-1-2% מהמקרים, ועלולים לכלול חיתוך דופן השופכן, פגיעה באיברים סמוכים, דימום וזיהומים. ייתכן גירוי של שלפוחית השתן במספר השבועות שלאחר הניתוח ורצון עז להשתין. יש לציין כי החדרת הצנתר עלולה לגרום לבצקת בשופכן. לשם כך, לרוב מחדירים במהלך ניתוח זה גם צינור צר בשופכן, אשר יאפשר ניקוז השתן מהכליות לשלפוחית השתן, על אף החבלה שנגרמה לשופכן.

האם אבנים בדרכי השתן עלולות לחזור?

הליך האורטרוסקופיה מצליח בכ-90% מהמקרים, כלומר כאשר לא נותרות אבנים נוספות בכליות לאחר הוצאתן, או שלא נותרות אבנים גדולות, אשר לא יכולות לצאת את הגוף בעת מתן שתן. עם זאת, חשוב לזכור כי אדם שסבל מאבנים בכליות או בדרכי השתן, מועד לייצר אותן שוב. על מנת להפחית את הסיכון להישנות האבנים מומלץ להרבות בשתיית מים, להטיל שתן לעתים תכופות ובהתייעצות עם רופא ליטול תרופות המונעות הצטברות סידן בגוף.

ליצירת קשר עם מוקד הניתוחים לחצו כאן>