מהו ניתוח PCNL – הוצאה מלעורית של אבני כליה?
במהלך ניתוח PCNL מתבצע ריסוק של אבני כליה והוצאתן דרך המותן. בתחילת הניתוח מייצר המנתח, נתיב קטן מהמותן לחלל השתן בכליה, המשמש לנתיב עבודה והעברת מכשירי ריסוק והוצאת הפרורים. כל זה מתבצע ע״י מצלמה מיוחדת המאפשרת הסתכלות לתוך הכליה ודיוק בעבודה. ניתוח זה הינו טיפול הבחירה לאבנים גדולות בכליה (בד"כ 2 ס"מ ומעלה) או כאשר ריסוק חוץ גופי או ניתוח אנדוסקופי אחר, כשלו.
הכנה לניתוח הוצאה מלעורית של אבני כליה
- לקראת הניתוח יש לבצע בדיקות דם, כולל ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים ותפקודי קרישה
- מטופלים מעל גיל 40 או עם מחלות רקע נדרשים לעתים לבצע בדיקת א.ק.ג. וצילום חזה, בהתאם להוראות המנתח
- מטופלים עם מחלות נילוות נדרשים לייעוץ של רופא מומחה בתחום (כמו קרדיולוג רופא פנימאי או רופא ריאות) טרם הניתוח
- יש להתייעץ עם הרופא המטפל האם יש צורך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין) והאם יש צורך בטיפול מחליף
- במצבים של טיפול תרופתי כרוני – יש להתייעץ עם הרופא המנתח האם יש צורך בהפסקת הטיפול
- ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מוחלט, כולל מים, החל מ-6 שעות לפני תחילתו. טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי, ומומלץ להימנע מלעיסת מסטיק ומעישון (או לחילופין, להפחית את מספר הסיגריות, ככל שניתן).
איך מתבצע ניתוח הוצאה מלעורית של אבני כליה?
ניתוח הוצאה מלעורית של אבני כליה מבוצע בגישה מהמותן דרך חתך מותני בקוטר כ-1 ס"מ. בתחילת הניתוח בוחרים נתיב מתאים לכליה תחת שיקוף רנטגן. באמצעות בלון מיוחד מרחיבים הנתיב ל-1 ס"מ ועל הבלון מוחדר שרוול פלסטיק לכליה. מכשיר הקרוי נפרוסקופ מוחדר דרך השרוול ישירות לכליה. דרך הנפרוסקופ מוחדר סיב לייזר או מכשיר ריסוק אולטרא סוני המאפשר ריסוק ושאיבת פירורי אבן במקביל. בתום הפעולה מוחדר קטטר מהמותן לכליה המשמש כנפרוסטום ושומר על ניקוז השתן מהכליה. לאחר הניתוח מבוצעים צילומים לוודא שכל האבנים הוצאו ויש מעבר טוב של שתן לכיס השתן. במידה ונותרו אבנים לעיתים נכנסים לכליה פעם נוספת להשלים את פינוי האבנים. לאחר השלמת הפעולה נשלפת הצינורית מהמותן.
סיכונים אפשריים לאחר ניתוח PCNL
שיעור ההצלחה בריסוק ופינוי האבנים בניתוחי PCNL הוא הגבוה מבין הפעולות לטיפול באבני כליה ונע בין 80-100% לפעולה בודדת, בהתאם לגודל ומבנה האבן. ניתוח ה- PCNL נחשב ניתוח בטוח ויעיל מאד אך בדומה לכל ניתוח אחר קיים גם סיכון לסיבוכים, הכוללים דימום, כאב, זיהום, פגיעה באיברים סמוכים, לרבות כבד, טחול, מעי, וריאה. כאשר נתיב הכניסה עובר דרך הקוטב העליון של הכליה עלולים להצטבר נוזלים בין קרומי הריאה שלעיתים יש צורך לנקזם.
