מהי מחלת כלי דם פריפרית (PVD – Peripheral Vascular Disease)?
מחלת כלי דם פריפרית הינה מחלה הנגרמת כתוצאה מחסימה או היצרות של כלי הדם המספקים דם לרגליים (העורקים). החסימות/הצירויות נגרמות על פי רוב כתוצאה ממחלת טרשת העורקים (Atherosclerosis). התהליך בטרשת העורקים היא היווצרות של רובד טרשתי (הסתיידויות שמכילות תאי דלקת, תאים שומניים, ורקמת חיבור) בדופן העורק, הגורם להיצרות וייתכן לחסימת העורק. טרשת עורקים בעורקי הרגליים היא המחלה השכיחה הגורמת לירידה באספקת הדם אליהן.
גורמי הסיכון העיקריים למחלה זו הם: עישון, סוכרת, נטייה גנטית, גיל, חוסר בפעילות גופנית, יתר שומנים בדם ויתר לחץ דם. מחלת כלי דם פריפרית היא מחלה שכיחה: שכיחות המחלה עולה מעבר לגיל 50, והיא גבוהה יותר אצל גברים מאשר נשים.
מהם הסימפטומים של טרשת בעורקי הרגליים?
רוב המטופלים הסובלים מטרשת עורקים של עורקי הרגליים יהיו אי-תסמינים (ללא תסמינים). אלו שכן יסבלו מתסמינים יכולים לסבול משתי צורות של המחלה. הראשונה היא זו בה סובלים המטופלים מכאב בשרירי הרגליים בזמן הליכה ויאלצו לעצור ולנוח לאחר מרחק מסוים ("צליעה לסירוגין"). השנייה היא קבוצה בה המטופלים יסבלו מכאבים במנוחה, נמק בכף הרגל או פצע ברגל שאינו מחלים. על פי רוב המטופלים המשתייכים לקבוצה השנייה, רגלם מאויימת ובסכנה וחלק ניכר מהם יאבדו את רגלם תוך מספר חודשים.
איך מטפלים בטרשת בעורקי הרגליים?
הטיפול הראשוני במחלת כלי דם פריפרית הינו טיפול שמרני הכולל מתן תרופות לעיכוב מחלת טרשת העורקים, אשר כוללות, תרופות לדילול דם כדוגמת אספירין ותרופות להורדת כולסטרול בדם ממשפחת הסטטינים. בנוסף יש צורך בשינוי אורח חיים ואיזון גורמי סיכון אחרים כגון - הפסקת עישון, פעילות גופנית, הורדת משקל, איזון מיטבי של סכרת ויתר לחץ דם. חשוב לשמור על היגיינת הרגל ועור כף הרגל (על ידי סיכוכו בקרם לחות) כדי להימנע מסדקים בעור כף הרגל, וכן שימוש בנעליים נוחות וללא לחץ על כף הרגל. במידה וטיפול שמרני אינו מונע את התקדמות המחלה והסימפטומים מחמירים או במקרים של סכנה לרגל (כאב במנוחה/פצע שאינו מחלים, נמק-גנגרנה) יש על פי רוב לבצע שיחזור ווסקולרי (כלי דם) לצורך שיפור אספקת הדם לרגל הפגועה. הדרכים לביצוע שיחזור ווסקולרי כוללות צנתור עורקי הרגל, מעקף (ניתוח) עורקי לרגל או שילוב של שתי השיטות יחדיו (פעולה היברידית). ההחלטה לגבי הפעולה הנדרשת מתבצעת על ידי כירורג כלי דם בשיתוף עם המטופל ועל פי אופי המחלה ממנה סובל המטופל ומצבו הרפואי.
איך מתבצע מעקף עורקי ברגל?
ניתוח מעקף עורקי בכלי דם יבוצע בהרדמה כללית. אופי הניתוח יוסבר למטופל ויכלול גישה לעורק ממנו ניתן להתחיל את המעקף ועד עורק המשכי לכיוון כף הרגל. כאשר החסימה נמצאת באבי העורקים (ממנו מתפצלים עורקי הרגליים) תתכן פתיחת בטן לצורך יצירת מעקף מאבי העורקים. כאשר מדובר בחסימה בעורקי הרגל מתחת למפשעה יכלול הניתוח מספר חתכים לאורך הרגל (מהמפשעה ומטה) תוך קצירה ושימוש בווריד מהרגל עצמה שישמש כמעקף עורקי לרגל. יתכן גם שימוש במעקף סינטטי לצורך יצירתו במידה ואין וריד מתאים או במעקף מתוך הבטן. השתל ייתפר (יצירת השקה) אל העורקים לפני ואחרי האזור החסום כך שזרימת הדם תעבור בו לכיוון כף הרגל. בסיום הניתוח יסגרו החתכים בעזרת תפרים וסיכות ניתוחיות.
סיכונים אפשריים במעקף עורקי ברגל
ניתוח מעקף עורקי לרגל הינו ניתוח גדול ומשמעותי וקיימים סיכונים וסיבוכים הכוללים זיהום, דימום, פגיעה עצבית, היווצרות קרישי דם, סתימת השתל, החמרת מצב הרגל וצורך בניתוח חוזרים.
איך מתבצע צנתור עורקי לרגל - אנגיוגרפיה?
במידה וההחלטה הטיפולית היא להתערבות צנתורית (אנגיוגרפיה Angiography) המשמעות היא פעולה שמבוצעת מתוך כלי הדם עי צנתרים מיוחדים והרחבת ההצרויות והחסימות בתוך כלי הדם על ידי ניפוח בלונים והנחת תומכנים ועל ידי כך השגת שיפור באספקת הדם לרגל. כל פעולה צנתורית מתחילה בשלב דיאגנוסטי (אבחנתי) בו מייצרים מפת דרכים של החסימות וההיצרויות הדורשות טיפול לאורך עורקי הרגל ולאחר מכן עוברים לשלב הטיפולי כפי שתואר. צנתור כלי דם מתאים לא רק למחלת כלי דם היקפיים – אלא גם לאבחנה וטיפול בעורקים אחרים בגוף האדם (כגון עורקי הכליות או המעיים, עורקי הצוואר, או תכנון וביצוע פעולות לתיקון מפרצות (הרחבה פתולוגית) או טיפול במלפורמציה ווסקולרית (צבר כלי דם כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של כלי דם).
בראשית הצנתור תבוצע הרדמה מקומית באזור הדיקור, הרופא המצנתר ידקור את אחד מעורקי הגוף ההיקפיים. בדרך כלל מדובר בעורק המפשעה, אך לעתים נעשה גם צנתור אבחוני דרך עורק היד. דרך החור שנפתח בעורק, מחדיר הרופא שרוולית דקה מאוד (בקוטר של 2 מ"מ), שבתוכה נמצא צינור פלסטיק ארוך המכונה "צנתר". לאחר החדרת הצנתר, מזריק הרופא אל העורק חומר ניגוד (בדרך כלל יוד). במקרים רבים מדווחים מטופלים על תחושה קצרה של "גל חום" עם הזרקת היוד, שחולפת כעבור שניות בודדות. חומר הניגוד הוא אובייקט שאטום לקרני רנטגן, ונראה שחור בצילום ("צובע" את הדם) ומאפשר למצנתר לראות בבירור את מבנה כלי הדם והאם קיימות היצרויות/חסימות בכלי הדם המפריעות לזרימת הדם. לאחר הדמיית העורקים תתקבל החלטה האם קיימות בעיות הדורשות התערבות על ידי הרחבתם באמצעות בלונים מסוגים שונים והנחת תומכנים. בסיום הצנתור יסגור את החור בעורק באמצעות לחץ ידני או התקן המיועד לכך והמטופל יחבש בחבישת לחץ באזור הדיקור. לעיתים כאשר צנתור יכשל, יהיה צורך בניתוח מעקף עורקי.
סיכונים אפשריים בצנתור אבחוני לכלי הדם – אנגיוגרפיה?
ככל פעולה פולשנית, גם צנתור פריפרי איננו חף מסיכונים ומסיבוכים, הכוללים דימום מאתר הדיקור או בעורקים דרכם עברנו ואלו שטיפלנו, חסימה של עורקים והחמרת מצב הרגל, נזק לכליות (כתוצאה מהשימוש בחומר הניגוד); וזיהום. בדרך כלל יש מענה רפואי מיידי ויעיל לכל אחד מהסיבוכים, אם כי במקרים נדירים ביותר תיתכן גם תמותה בעקבות צנתור פריפרי.
