מהן דליות?
דליות (Varicose Veins) הן ורידים מורחבים ומפותלים, המופיעים בעיקר בגפיים התחתונות. במקרים מסוימים מדובר במטרד אסטתי (דליות קלות), אך במקרים רבים מדובר בבעיה עם השפעה משמעותית על איכות החיים אם כי לרוב אינם מהווים סכנה משמעותית לבריאות.
הדליות נוצרות כאשר השסתומים החד-כיווניים שנמצאים בוורידים (אלו המונעים מהדם לחזור לכיוון הרגל) אינם מתפקדים כראוי והדבר גורם לזרימת דם לקויה בווריד (הדם אינו זורם בצורה טובה לכיוון הלב), מה שמוביל לעלייה בלחץ הוורידי בוורידי הרגל והתרחבות הוורידים והופעת דליות.
על פי ההערכות המקובלות, כ-60% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מדליות ברגליים, כאשר נשים סובלות מהבעיה יותר וזאת ככל הנראה עקב שינויים הורמונליים במהלך החיים.
מהם גורמי הסיכון לדליות?
כפי שנאמר לעיל, הדליות מתפתחות עקב חולשה או פגיעה בשסתומי הורידים אשר מונעים זרימת דם ורידי בחזרה אל הרגל. גורמי הסיכון הידועים להתפתחות דליות כוללים הריון, נטייה משפחתית, מין (נשים), גיל, השמנת יתר, עמידה או ישיבה ממושכים.
מהם התסמינים של דליות?
התסמינים של דליות ברגלים כוללים התנפחות ובלט ורידים, כאב, נפיחות, גרד מקומי, הרגשה של כבדות ועייפות ברגל ומראה לא אסתטי. הסימפטומים הללו מחמירים בייחוד בעונת הקיץ, בשעות הערב, בזמן עמידה ממושכת ללא תזוזה, ואצל נשים גם בימים הראשונים של הווסת. במשך השנים נוצרים שינויים בצבע העור ובמרקם שלו באזור הקרסול/שוק תחתונה, והוא הופך להיות כהה ונוקשה. תופעה נוספת היא דימום עקב טראומה זניחה. לבסוף, יכולים להיווצר כיבים (פצעים) כרוניים בקרסוליים באותם המקומות בהם צבע ומרקם העור השתנה. כמו כן גם פקקת (היווצרות קרישי דם בדליות) יכולה לקרות ואז המטופל יחוש בנוקשות, כאב ואודם בווריד הדלייתי שבו נוצר קריש הדם.
איך מטפלים בדליות?
הטיפול השמרני הראשוני במחלת דליות כולל המלצות לירידה במשקל, הפסקת עישון, פעילות גופנית, הימנעות מעמידה/ישיבה ממושכת, הרמת רגליים בזמן ישיבה או שכיבה, ושימוש בגרביים אלסטיות מיוחדות. חשוב לדעת שאין כל הוכחה שהוא מונע היווצרות של דליות חדשות. אם אלו לא עזרו ניתן לבצע טיפולים נוספים:
- אבלציה תרמית (בעזרת מקור חום) של הווריד הדלייתי - ניתוח זעיר פולשני, ללא הרדמה כללית אך כן מבוצעת הרדמה מקומית סביב הווריד בו מטפלים, שמבוסס על החדרת קטטר דרך מחט לתוך הווריד החולה (בהנחיית אולטרא סאונד) והעברת אנרגיית חום על ידי לייזר/גלי רדיו/קיטור דרך הקטטר לווריד. העלאת הטמפרטורה בתוך הווריד גורמת לסתימת הווריד וכך נמנעת זרימה הדם דרכו. עם הזמן הווריד הסתום עובר תהליך ניווני ונספג בגוף.
- טיפול בהזרקת מטרשים (Sclerotheraphy) - הזרקתה ישירה לווריד של תרופה שהורסת את הדופן הפנימית של הווריד וסותמת אותו. עם הזמן הווריד עובר תהליך הצטלקות וניוון ונעלם מהגוף.
- ניתוח וורידים – השיטה הוותיקה ביותר. יכול להתבצע בהרדמה כללית או אזורית (הרדמה של פלג הגוף התחתון) וזאת על פי העדפת המטופל והמרדים ועל פי מצבו הרפואי והמלצת המנתח. הניתוח מבוצע על ידי כירורג כלי דם ובשיטה זו מבצעים הסרה של הווריד הבעייתי שגורם לדליות ברגל (Stripping) וכן הסרה ממוקמת של צברי דליות (Phlebectomy). טיפול זה נחשב יעיל ביותר. הניתוח כולל חתכים קטנים באזורים שונים לאורך הרגל לצורך הוצאת הדליות ובסיום הניתוח החתכים נתפרים, ויש צורך בחבישה אלסטית של הרגל לתקופה קצרה יחסית.
תופעות וסיכונים אפשריים בטיפולים לדליות
כאשר מדובר בניתוח הסיכונים/תופעות כוללים זיהום בחתכי הניתוח, שטפי דם לאורך הרגל (חולפים עם הזמן), נזק לעצב שיכול להתבטא בפגיעה תחושתית באזור הניתוח שלרוב תחלוף כעבור מספר חודשים. כאשר מבצעים אבלציה על ידי מקור חום כגון לייזר או גלי רדיו תתכן פגיעה בצורת כוויה בעור. בכל השיטות הצטלקות ופיגמנטציה הינן תופעות נוספות שמהן יכול לסבול המטופל. בחלק מהמקרים למרות טיפול יעיל, תתכן בעתיד חזרה של הדליות שתצריך טיפול נוסף.
